תשובה:
ידוע שאכילת דגים ובשר אסורה משום סכנה שמא יבא לידי צרעת. אולם כל זה הוא דווקא באכילת דגים ובשר ממש, אך לגבי דגים שטוגנו במחבת בשרי, לא מעורב בהם ממשות הבשר אלא רק טעם בשר וגם טעם זה הוא רק טעם שני, שכן הטעם של הבשר נבלע בסיר ומשם חזר ונבלע בדגים כתב בשו"ת יב"א ח"ד סי' ד' ס"ק א' :
"וקושטא קאי דגבי דגים שעלו בקערה, מותר לגמרי קאמר, וכמו שסיים הט"ז (סי' צה סק"ג) שיש להוכיח כן ממה שהרבה אמוראים אכלו דגים שעלו בקערה (בחולין קיא:). ע"ש. ושכ"כ מהרש"ל ביש"ש (פ' גיד הנשה סי' טו). ע"ש. וכן מבואר באיסור והיתר (כלל לט דין כו), שכל שהוא משום פליטת כלים בלבד אין אוסרים מבשר לדגים בדיעבד משום סכנת דבר אחר, דהא התירו בגמ' דגים שעלו בקערה של בשר. ורק לכתחלה יש להזהר. וכמ"ש הטור בשם הרא"ש [ע' טור יו"ד סי' קטז. ודו"ק]., שיש ליחד כלים לדגים בפני עצמן. ע"כ. וכן הסכים לדינא המנחת יעקב (ריש כלל נז סק"א). והפמ"ג בשפתי דעת (סי' קח ס"ק יח אות ח). וכ"כ עוד אחרונים והובאו בזבחי צדק (סי' קטז סק"ח). והוסיף, שהמנהג לטגן ולבשל לכתחלה דגים במחבת או בקדירה של בשר, ואין חוששים בזה. ע"ש." ולפי זה לגבי דגים שטוגנו במחבת בשרי בדיעבד אין לאסור, ואף לכתחילה המנהג להקל ולצלותם במחבת בשרי וכן להיפך.
אולם כל זה הוא לגבי הבליעה מהמחבת לדגים, אך בנדון השאלה גם השמן היה משותף, והיינו שלאחר שטיגן בשמן שניצל חזר וטיגן בו דגים באותו השמן ממש [וכן להיפך], שמעתי מהרב יעקב יוסף שליט"א בשעור שבנדון זה יש כאן בליעה של ממשות הבשר בדגים [או הדגים בבשר]. וזאת משום שהשומן של הדבר שמטגנים אותו מתמוסס בשמן ומתערב בו, ומציאות זו היא מציאות הדומה לדגים שבושלו ביחד עם הבשר, שבכה"ג הדגים אסורים כל עוד אין בהם ששים כנגד הבשר.
ולכן במציאות זו [שמסתבר שאין בדגים פי ששים מהשמן] יש להחמיר ולאסור את הדגים.
ולכן במציאות זו [שמסתבר שאין בדגים פי ששים מהשמן] יש להחמיר ולאסור את הדגים.
