תשובה:
בשו'ע וכן ברמ'א לא הובא כלל חומרא זאת אמנם המשנ'ב סימן תצ'ג על סע' א' הביא בשם הטור ש"אין ראוי להרבות בשמחה". אך הוסיף "ומ"מ אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו יברך" ומדבריו משמע בכל דבר שראוי לברך .
בשו'ת יחוה דעת ח'א סימן כ'ד הביא כי בפירות אין לחוש כלל ושרי לברך אומנם בבגד וכו' יש לחוש מידת חסידות שלא לברך בימי הספירה ובמקום הצורך יברך בשבת שבתוך הספירה .
אך לאחר ל'ג בעומר נראה כי גם לדעת המשנ'ב וכן לספרדים שרי לברך ברכת שהחיינו על כל דבר .
ולאשכנזים הנוהגים להתחיל שלא להסתפר רק מר'ח אייר ועד חג השבועות יש שכתבו שראוי להם להחמיר בברכת שהחיינו {לקט יושר – מנהגי תרומת הדשן }
