תשובה:
לענ"ד, אין הללו חוצצים. וזאת מכמה סיבות:
ראשית מר"ן השו"ע פסק בב"י קצ"ח סע′ ט"ו ששמן ודבש לחים אינם חוצצים. ואם כן, בשמים למיניהם אינם גרועים משמן ומדבש.
לענ"ד, אין הללו חוצצים. וזאת מכמה סיבות:
ראשית מר"ן השו"ע פסק בב"י קצ"ח סע′ ט"ו ששמן ודבש לחים אינם חוצצים. ואם כן, בשמים למיניהם אינם גרועים משמן ומדבש.
שנית, הבשמים הללו נספגים בנקבוביות העור והוי דבר הבלוע בגוף עצמו דאינו חוצץ, ואיננו צריך להיות
ראוי לביאת מים. עיין שו"ת "נודע ביהודה" יו"ד סי′ ס"ד, שו"ת "הר צבי" יו"ד סי′ קס"א, שו"ת "באר משה" ח"ב בסי′ נ"ו בעניין אין תותבת.
שלישית, כל הוא לנוי אינו חוצץ. עייין רשב"א ב"תורת הבית" הארוך בסוף שער ז′. וכן בשו"ת המיוחסות לו בסי′ קכ"ד.
ועוד, כאן יש לאשה אינטרס שהבשם יהיה עליה, אשר על כן היא מקפדת עליו דווקא שישיאר. וממילא, הוי חלק ממנה.
עיין מאירי מקוואות בעמ′ צ"ט שכתב: "... וכן הנשים שצובעות גבות עיניהן לנוי בסם הנקרא "אל חנא" (= חינה), הואיל ולנוי הוא, אין מקפידות, אדרבה, רוצות בקיומו. וכל שכן, אם אין שם ממשות, שאינו אלא מראה לבד. ע"כ.
מכל האמור- נראה פשוט שאין זו חציצה, ובכל זאת מומלץ להתבשם לאחר הטבילה.
בברה"ת,
יצחק הלוי
