פרשת קרח  | הרב יובל בוקובזה
במה טעה קרח?

אנו רואים שחז"ל מתייחסים לקורח בחיוב, "קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו.." וכן אנו מוצאים בחסידות שהדמיות השליליות בתורה נדרשות לחיוב, עד שהאדמו"ר מאישביצר אמר: ראו מה בין דורות ראשונים לאחרונים, בראשונים מהחטאים שלהם נעשו תורות, יש פרשיה שלמה על קרח [תשאלו ילד את מי הוא מכיר? את אליצפן נשיא שבט לוי או את קרח?] ולכן צריך לברר מה הפיקחות שלו? מה ראה? והיכן היתה הטעות, השטות שלו? הקדמה: כל הפרשות על חטאי ישראל בפרשיות האחרונות מתאפיינות בדבר משותף אחד והוא מרידה בהנהגת משה, וזה למרות שהוא כבר האציל סמכות לאחרים.  ואפשר שהיא הנותנת דוקא בגלל שראו שהנהגת משה היא כבר לא אבסולוטית, א"כ ניתן לערער אותה. וכן במרגלים אומרים "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ועכשיו במחלוקתו של קרח. האמת שבטענתו: מה לכאורה היתה טענת קרח: "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה′" א"כ זו טענה חיובית, רצון לקדושה לקרבה, מה עוד שמשה עצמו אמר אמירה דומה "ומי יתן כל עם ה′ נביאים, כי יתן ה′ את רוחו עליהם" [במדבר יא′ כט′] ולכן צ"ל שמרכז הטענה היה בסוף הפסוק "ומדוע תתנשאו על קהל ה′" ובדברי דתן ואבירם: "המעט כי העלתנו...כי תשתרר עלינו גם תשתרר"[טז′ יג]. א. אם כהסבר רש"י בשל מינויו של אליצפן בן עזיאל. ב. ואם לפי הפשט שיצאו נגד עצם ההתנשאות של משה רבינו, שהרי כל הזכות והסיבה להתנשאות זו היא ההוצאה ממצרים ואת זה אנחנו לא רוצים..[כך מוסבר הקשר בן מחלוקתם בהנהגת משה להזכרת דתן ואבירם את שבח מצרים וכו′. קרח טען שתיתכן חברה שוויונית, אנרכיה אך לא שלילית של "איש הישר בעניו יעשה" אלא של ריבוי דעות שמעשיר את כולם, יחודיות של כל אחד בגוון שלו, ובלי מעמדות. שוני אישי אך לא בהרגשה של עליון ותחתון, לכל אחד יש את החן שלו. ולכאורה יש צדק בטענה זו שהרי לפעמים המעמד וההבדל נבנה לא בגלל המיוחדות שבך אלא בגלל שאתה דורך על השני, למרות שלך מעצמך אין כלום. וזה ענין המשל שהביא בטלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים וזה מה שראה קרח "ראה ששמואל יוצא ממנו ששקול כמשה ואהרון" שמואל עשה את התפקיד של משה ואהרון ביחד, היה שופט בזמן אנרכיה, בימי השופטים שאיש הישר בעניו יעשה" אלא שהוא תיקן זאת והיה שופט מרכזי לכל העם, מה שלא היה לפני כן ובכך איחד את העם במיוחדות של העם עצמו. ולכן יצא אל העם "ותשובתו הרמתה.." היה מטייל בכל הארץ לשפוט אותם ולא ישב במקום אחד וביקש כבוד שיבואו אליו. הוא העריך כל אחד ואחד ולכן אין מקום למעמדות להיררכיה. ולכן גם הוכיח אותם על בקשת המלך[1] שזו בקשה להיררכיה למעמדות, וזה משפט המלך..את בנותיכם יקח.. והאמת שיש מקום ל2 השיטות הנ"ל בישראל. האנרכיה מפתחת מיוחדות בכל אחד, שוויון, קירבה, אהבה בלי מחיצות ומעמדות. גם הגבוה והשלם ידע שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון ליבו... אלא שחייבים גם את ההיררכיה כדי שיהיה לאן לשאוף, מודל מסוים של קדושה גבוה שיש לשאוף אליו. וכן להבין שעם כל המיוחדות שבי אני עדין חסר, יש ריחוק, זה מפתח יראה והערצה.. גם האהבה וגם היראה נצרכות בעבודת ה′ "שני כנפיים שבלעדיהם שום דבר לא פורח למעלה." וזה גם ההבדל בין מלכות שאול[משיח בן יוסף] שהיה מרומם מעם משכמו ומעלה.. העם מרצון המליך אותו, ויצר מעמדות. לבין מלכות דויד שנלקח ממכלאות הצאן מהפשטות מהנמוך והגיע במיוחדות האישית שלו לשלטון אך לא מתוך התנשאות אלא קבלה של העם.. ההיררכיה היא שלב להגיע לאנרכיה מושלמת בישראל שכולם קדושים ונביאים היכן הטעות של קרח? בזה שהסכים למבחן הקטורת, שהרי המבחן היה למציאת האיש המיוחד המורם מעם, והרי הוא יצא נגד איש מיוחד כזה, שהרי גם אם הוא היה נבחר, הרי שוב יהיה היררכיה. זה גילה שכל המניע שלו לא היה טהור, כל הקריאה לאחדות לשוויון, היתה מזויפת. אדם שטוען לאנרכיה אך רוצה היררכיה הוא מושחת. משה במבחן הזה גילה לכולם את פרצופו האמיתי, שכל מניעיו היו רק כבוד וששרה, כבר מההתחלה, וזה ע"י זה שפיתה אותו לכבוד.. וכך גם אנחנו לפעמים נלחמים על אידיאל מסוים אך שמפתים אותנו לטובה אישית וכו′ אנו עוזבים את האידיאל הגדול ומתרצים בטובה שנתנו לנו.   [1]לא לחינם זו ההפטרה של הפרשה