ראשית יש להדגיש כי מקומו של הש"ץ בזמנינו שונה בהרבה ממקומו בזמן חז"ל ובזמן הראשונים. פעם הש"ץ היה מוציא ידי חובה את מי שאינו בקי, אך כיום רוב האנשים מתפללים בעצמם מתוך סידורים והחלקים השייכים לש"ץ בלבד הם מעטים. יש להתחשב בנתון זה כאשר אנו באים ללמוד ממקורות קדומים לגבי השכר הרוחני של הש"ץ.

 

בשו"ע סימן נג′ מסעיף ד′ והלאה עוסק השו"ע בשאלה מי ראוי להיות ש"ץ, עיין שם בשו"ע ובמשנה ברורה ותמצא תוך כדי ההלכות הרבה גם על שכרו של החזן.

בנוסף לכך ניתן לעיין שם בכף החיים, בילקוט יוסף וכן בספר פסקי תשובות על הסימן הנ"ל אשר מביא מקורות נוספים לגבי מעלתו של הש"ץ.

בספר נפש חיה לר′ ראובן מרגליות בס"ק יב′ דייק מן הגמ′ בערכין יא′ ע"ב ששליח צבור שאינו קבוע הרי הוא כמשורר במקדש.

 

אפשר לעיין גם באנציקלופדיה "אספקלריה" בערך "שליח צבור", ומן הסתם גם שם תמצא לא מעט מקורות מעניינים בנושא.

 

באותה הדרך תמצא גם לגבי שכרם של המכובדים בעיסוק בספר התורה.

 

יום טוב
שלמה גבאי.