" כי תצא למלחמה על אויבך, ונתנו ה′ אלהיך בידך ושבית שביו".

שואל הכלי יקר שלכאורה לשון הפסוק לא מובנת: שהרי אם מדובר כאן באדם שיוצא להלחם במלחמה, אז היה צריך להיות כתוב כי תלך ולא כי תצא, להלחם ולא למלחמה, כנגד אויבך ולא על אויבך.

ומיישב, שעיקר הסכנה הגדולה של הלוחמים במלחמה היא לא האויב החיצוני אלא דווקא האויב הפנימי והכוונה למחלוקת בין הלוחמים עצמם בתוך הבסיס בתוך העיר שגורם לדיבור לשון הרע וזוהי הסכנה הגדולה ביותר, לכן אמר הכתוב שצריך לצאת מן העיר ואז להלחם. כי בתוך העיר(בין הלוחמים) לא נלחמים,ולכן כתוב למלחמה כי צריך לצאת ממקום שיש שלום למקום מלחמה ולא ממקום שנלחמים(איש עם רעהו) למלחמה עם האויב,ודווקא על אויבך ולא על אוהבך, ואם תעשה את כל אלה אז יתקיים"ונתנו ה′ אלהיך בידך" .