תשובה:
ראשית נביט בראיית חז"ל, הם כבר היו מודעים לבעיה הזו שהאדם עלול לבוא לידי קישוי מכל מיני גורמים ולכן יצרו גדרים שיעזור לאדם לא להגיע לידי קישוי.
כך כתוב בנדה (יד.): "רוכבי גמלים [רש"י: אבריהם מתחממים בבשר הגמל ומוציאים זרע] אסורין לאכול בתרומה... ריב"ל לייט [קילל] אמאן דגני אפרקיד [רש"י: "פניו למעלה וגנות הוא שפעמים שיתקשה אבר תוך שינתו ויתגלה ועוד שידיו מונחות לו על אברו ומתחמם]".
בעלי התוספות הסבירו קצת שונה מרש"י ואמרו: "לייט אמאן דגני אפרקיד...ורשב"ם פירש שבגדיו נופלין על אמתו ומתחמם... ועוד שמעתי כששוכב אפרקיד מתחמם השדרה ומחמת זה יתקשה האבר ויבא לידי קרי".
רואים שהעיקרון זהה, שכאשר האדם יוצר מצב של קישוי זה דבר מגונה ואין לעשות זאת.
כן פוסק הרמב"ם (איסורי ביאה, כ"א\י"ט): "וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי (והשחתה) לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי".
ומביא הטור (אבן העזר, כ"ג) בהרחבה: "... ואסור לאדם שיקשה לדעת או שיביא עצמו לידי הרהור ואם יבא לידי הרהור יסיח נפשו מדברי הבאי והשחתה לד"ת שהיא אילת אהבים ויעלת חן לפיכך אסור לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבא לידי קישוי ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה... כתב הרמב"ם ז"ל אסור למי שאינו נשוי לשלוח יד במבושיו כדי שלא יבא לידי הרהור ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו כדי לשא יבא לידי הרהור ואם ישתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם הוא נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו באמה כלל אלא בשעה שנצרך לנקביו ואני כתבתי בא"ח דאף נשוי אסור אם לא מהעטרה ולמטה לצד הארץ".
ניתן דיון בנושא באגרות משה (אבן העזר, א′\ס"ח) שדן "בענין רחיצה באמבמי חמה אם יש איסור מחשש קישוי ע"י החימום" ולמסקנה מכריע שכל דבר שישנו סיכוי גדול שיביא לידי קישוי הוא אסור, אך דבר שרק באופן רחוק עלול להביא לידי קישוי הוא מותר.
לגבי שאלתך.
כיון שהמציאות של בגד צמוד יוצרת אצלך קישוי אתה צריך למצוא בגדים רחבים, כגון מידה יותר גודלה. ובנוסף אולי ללבוש לבנים צמודים ולא בוקסר וכדומה.
שה′ יצליח את דרכך בבחינת "הבא להיטהר מסייעים בידו" ותזכה להמשיך להקפיד ולדקדק במצוות ולהתקדש.
ברכה והצלחה.
שלום אלדד