חטא העגל הוא נושא נרחב מאוד ש"טופל" רבות בספרות התורנית ; מניעי החטא ומהותו הם נקודות שנדונו בחז′′ל בהרחבה .

אך אנחנו דווקא נעסוק לא בחטא עצמו אלא בשלב שלאחריו , שלב המחילה  .

השאלות המתבקשות הן כיצד אפשר לעבור הלאה לאחר משבר כזה? מהן טענותיו של משה? ומתוך בירורם של נקודות אלה נבין אולי במעט מיהו עמ′′י , איך למרות חטא שמכונה בפי משה "חטאה גדולה" עם הנצח ממשיך הלאה לדרך ארוכה   .

 

נתחיל ביחסו המיידי של ה′ לחטא: בשעת החטא כידוע משה נמצא בעיצומה של נתינת התורה , כאשר משה ממש מקבל את הלוחות לידיו נאמר לו "...לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ... " ומסבירים חז′′ל כי משה מתבקש לרדת מגדולתו (גמרא ברכות לב.) שכל גדולתו של משה שואבת כוחה מן העם ואם העם יורד מגדולתו אזי גם משה .- ניתן לראות מכאן את חשיבותו של עמ′י גם בשעות קשות אלו , שמעמדו של משה רבנו נשען עליו .  

עוד אומר ה′ למשה "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם..." , שואל המדרש (שמות רבה מב′ ט′) מה זאת אומרת הניחה לי , וכי משה טען בכלל משהו שה′ אומר לו שיניח לו לכלות את ישראל? אלא שרמז ה′ למשה כי ע′י תפילתו העניין יסולח .

כלומר כבר בתגובה המיידית של ה′ אנחנו מוצאים ביחסו של ה′ ביטוי של מחילה ותקנה .  

 

לאחר מכן מגיעות הטענות של משה:

 

-          "...לָמָה ה′ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹלוּבְיָד חֲזָקָה:"

מהי טענתו של משה כאן? אומר המדרש (שמות רבה ) כי משה טוען לפני ה′ כי עמ′′י ישב תקופה ארוכה במצרים וכיוון שהמצרים עובדי ע′′ז לא פלא שעמ′′י חטא בחטא כזה שהרי קשה מאוד שלא ילמדו ממעשיהם ולכן מזכיר משה "אשר הוצאת מארץ מצרים" .

עוד אומר המדרש על הטענה הנ′′ל  "בכח גדול וביד חזקה" הרי גם עצם גאולתם הייתה במידת הרחמים שהרי היו עובדי ע′′ז עוד בהיותם במצרים א′כ כמו ששם ה′ נהג איתם במידת הרחמים למרות הכל וגאל אותם כן משה דורש שה′ ידון אותם גם במקרה זה ולכן הזכיר ב"יד חזקה" כלומר שה′ גאל אותם ממצרים בעל כרחם מרצונו בלבד .

 

-          "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים..."

כלומר כאן הטענה בעצם אומרת כי אם עמ′′י נפגע אזי מתחלל שמו של הקב′′ה בעולם חלילה . שהרי המצרים יאמרו למסקנה כי אין חלילה בכוחו של ה′ להצילם ולהכניסם לארץ , ולזה רומז "ברעה הוציאם" כלומר אין בכוחו של ה′ חלילה מלהושיעם מהרעה הזו .

וזהו יסוד חשוב מאוד כי שמו של ה′ שרוי על עמ′′י כפי שתקנו לנו רבותינו לומר בתפילה "כי שמך נקרא עלינו" ואם עמ′′י נפגע אז גם שמו של ה′ נפגע . וכן אנחנו רואים את זה אצל דוד המלך ע′′ה שכאשר גלית מחרף את מערכות ישראל אומר דוד המלך "...כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים" , כלומר זילזולו של גלית בעמ′′י זה זלזול בה′ . בכלל עצם מציאותו של עמ′′י בעולם זה כמין "עדות חיה" למציאותו של ה′ כמו שאומר הנביא ישעיהו (מג′ יב′) "...וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה′ וַאֲנִי אֵל" .

 

-          "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ..."

כאן מזכיר משה זכות אבות וזכות הברית עם האבות , ומביא המדרש (שמות רבה מד′ ה′) "למה מזכיר כאן שלשת אבות, אמרין רבנן אמר משה אם שריפה הם חייבים - זכור לאברהם שנתן נפשו לכבשן האש לישרף על שמך ותצא שריפתו לשריפת בניו, ואם הריגה הם חייבים - זכור ליצחק אביהם שפשט צוארו ע"ג המזבח לישחט על שמך, ותצא הריגתו להריגת בניו, ואם גלות הם חייבין - זכור ליעקב אביהן שגלה מבית אביו לחרן ויצאו אלו באלו..." – כלומר הזכויות של האבות ישמשו כמגן בפני העונש על עמ′′י . וקשה למה מעשה שעשה אברהם לפני כמה דורות יעזור לבניו עכשיו אם אין הם הולכים לכאורה בדרכו? אלא שהחידוש הוא כי מעשיו של אברהם טבועים עמוק בנפשם של ישראל ואותה מסירות שהייתה לאבות קיימת גם בישראל , נכון אמנם כרגע בצורה חיצונית התגלה החטא אך הכוחות שמצויים בישראל הם ירושת אבות מאבותינו הקדושים . ונזכיר כאן כי ביום ראש השנה יום הדין אנחנו מזכירים בתפילתנו את עקידתו של יצחק וברור כי אם אותה מדרגה עליונה לא הייתה קיימת בנו לא היה בכך לימוד זכות עלינו ולא היה לכך מקום בתפילת ראש השנה .        

 

לאחר לימוד הזכות הזה של משה יורד משה למטה אל העם , ושובר את לוחות הברית שהרגע קיבל מהקב′′ה . הגמרא (שבת פז. ) מבארת כי זה אחד משלושה מעשים שעשה משה על דעת עצמו והקב′′ה הודה לו עליהם .  מה משה הרוויח במעשה הזה?

גם פה המעשה הוא בעצם נועד להציל את ישראל , מבאר הכלי יקר (פירוש על התורה מר′ שלמה אפרים מחליפו של המהר′′ל ברבנות פראג) כי הלוחות בעצם שימשו כ"שטר חוב" כנגד עמ′′י שהרי צוו שם שלא לעבוד ע′′ז והנה עברו על כך ולכן משה שובר את הלוחות כדי לבטל אותו ובכך לא יהיה במה לתבעם .

עוד אומר הכלי יקר דבר מופלא , משה הכניס עצמו יחד עם ישראל בחטא בכך ששבר את הלוחות ובכך יוכל לטעון כלפי ה′ שאם מאבד את ישראל יאבד גם אותו איתם .

 

מכל האמור (ויש עוד הרבה מה לפרט) אנחנו רואים את היחס של הקב′′ה לישראל גם במצב של שפל ואת יחסו של עבדו הנאמן משה . לא נשאר לנו אלא ללמוד כיצד יש להתייחס לישראל שגם אם נמצאים במצב של משבר גדול עדיין בשם ישראל יקראו , אל לנו חלילה לאבד תקווה מעמנו גם אם אנחנו רואים לכאורה שחלקו איננו הולך בדרך התורה והמצוות , בעמנו אין ספק כי רב הנסתר על הנגלה , "בָּנִים אַתֶּם לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם.." (דברים יד א) רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים (קידושין לו.) .