אשה כי תזריע וילדה זכר  | אברכי הישיבה
סגולת הזכר מול זכות הנקבה

יש מליצה בציבור הרחב שמספרת על הורים שאומרים לזוג הצעיר שרק עתה נישא, בע"ה שהקב"ה יזכה אתכם בבן זכר, ושואלת הכלה ומה עם הקב"ה יזכה אותנו בבת? ועונה לה אבי בעלה את צודקת! זה באמת לא משנה מה יהיה, העיקר שיהיה ברית  גם בתקופתו של ה"פלא יועץ" אדם שנולדה לו בת היה זוכה ליחס משפיל ומעליב, וכמובן גם האשה, וזה לשונו:         "ראיתי מנהג רע באילו מקומות, שאיש כי יולד לו בת, מרבים העם לעשות שחוק ולצנות... עד שמי שנולדה לו בת אינו מוצא מקום להחבא מגודל הרדיפה שרודפין אחריו בדברי שחוק ולצנות. ורע עלי המעשה, קורא אני עליהם לעג לרש חרף עשהו (משלי יז ה). כי הן הם מפלאות תמים דעים, שהוא הנותן הבנים למי שירצה והבנות למי שירצה, נמצא שהמלעיג על לידת הבנות אך נגד ה′ דברו, מלבד איסור הלצנות כי רב הוא. ויותר מזה יש שטות גדול בקצת בורים, שאם ילדה אשתו זכר אוהבה ומכבדה כבוד גדול, ואם נקבה תלד מרחקה ואינו נכנס אצלה, ורבה העזובה והעצבה. ומה נואלו האנשים האלה מה לו עם אשתו, האם היא הלכה לשוק ובחרה לקנות לו בת ולא בן?!" בפרשתינו מובאים דיני טומאת האשה ,לאחר לידת זכר ונקבה: "אשה כי תזריע וילדה זכר"  ולגבי נקבה כתוב " ואם נקבה תלד".., נשמע מכאן לכאורה שעיקר ההולדה היא לבנים. וב"אור החיים הקדוש" מובא:        "דע כי בחינת הזכר היא בחינה עליונה מבחינת הנקבה שהתורה מיחסת בחינות העליונות בבחינת הזכר" חז"ל מלמדים אותנו שיש מעלה בהבאת  זכרים לעולם כיוון שהם מחוייבים במצוות  ובלימוד תורה יותר מהנקבות ובמעשיהם הטובים מתקנים עולם  במלכות שדי. (וע"פ הסוד יש עוד טעמים עיין באוהח"ק בתחילת הפרשה) ותשאלנה נשותינו היקרות מדוע התורה לא כתבה וילדה נקבה? מה רע בבנות? מדוע הן מופלות לרעה? האם רק זכר הוא ברכה, ונקבה לא..?  ועוד  שבעל הטורים (בפרשתינו) כתב  שזכר (227) בגימטריא ברכה(227).  והרי האשה היא זאת שסובלת תשעה ירחי לידה ואת צער הלידה ולאחר מכן היא צריכה להתאושש במשך שנתיים ,שמשעת הלידה, איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש (בכורות דף ו עמוד ב). יתירה מזאת, אדם לא יוצא ידי חובת מצות פריה ורביה אלא כשמוליד בן ובת, ואפילו יוליד מאה בנים זה לא יועיל. הוא חייב בת אחת לפחות. מקריאה נוספת של הפסוק נבחין בתשובה ההולמת "אשה כי תזריע, וילדה זכר".  בזכות מי נולד בן זכר שמחויב במצוות ובמעשים טובים וגורם נחת רוח ליוצרו? הוי אומר זו האשה שע"י שמקדשת את מחשבותיה גורמת להזרעת מצות ומעשים טובים בתינוק הנולד. וכבר חז"ל לימדונו שהאשה היא חלק בלתי נפרד מחינוך הילדים, אותם ילדים שיגדלו לתורה מצוות ומעשים טובים: "אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. ( ברכות דף יז.).  והסביר הפני יהושע (שם) "נמצא כיון שהן מסייעות לבעליהן ולבניהן ללמוד תורה לשמור ולעשות כל תרי"ג מצותיה הרי שיש להם שכר אפילו במצות עשה שלא נצטוו עליהם וכן בתלמוד תורה אע"ג שלא נצטוו עליהם ושכר תלמוד תורה כנגד כולם אפ"ה יש להם שכר בכולן..ע"כ. נמצינו למדים שמעלת האשה רבה עד מאוד שכל חינוך הילדים והקניית המידות הטובות מונחים על כתפיה. ומסיים הפלא יועץ, ומונה יתרונות שיש לבת על פני הבן:  "הלוא אפשר דבנתן עדיפין לה מבני, באשר יהיה טוב מזלן ומנת חלקן, כאשר בעינינו ראינו כמה ששמחו בבת בין הבנים והיה מזלה ברוך מבנים, ואוי לו למי שבניו בנות (קידושין פב ב) ויותר גרוע מבנות כאשר הן רבים עתה עם הארץ ובני עליה הנם מועטים ורבים מכאובים לאבי הבנים על התורה ועל העבודה, מה שאין כן לאבי הבנות שאין עליו צרת הבת כי אם ללמדה מלאכת נשים ומדות טובות".