|
|||
|
|||
חז"ל במשנה בתענית כו: אמרו שחמישה דברים קשים ארעו לאבותנו ביום תשעה באב: בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.
ובגמ′ כט. עושה את החישוב לכך שחטא המרגלים היה בת"ב: בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ מנלן? דכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן. ואמר מר: שנה ראשונה עשה משה את המשכן, שניה הקים משה את המשכן ושלח מרגלים, וכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת, וכתיב ויסעו מהר ה′ דרך שלשת ימים. אמר רבי חמא בר חנינא: אותו היום סרו מאחרי ה′. וכתיב והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל וגו′. וכתיב עד חדש ימים, וגו′ - דהוו להו עשרין ותרתין בסיון. וכתיב ותסגר מרים שבעת ימים - דהוו להו עשרין ותשעה בסיון, וכתיב: שלח לך אנשים. ותניא: בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים, וכתיב וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. - הני ארבעים יום נכי חד הוו! - אמר אביי: תמוז דההיא שתא מלויי מליוה, דכתיב קרא עלי מועד לשבר בחורי. וכתיב ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות.
וכן חז"ל אמרו מגלגלים חובה ליום חייב ולכן הדברים הקשים ביותר התרחשו ביום זה.
צריך להבין ולברר האם הקשר בין חטא המרגלים שמוזכר בפרשתנו לחורבן הבית הוא מקרי ורק בשל יום החובה גלגלו אותם לאותו יום או שיש מהמשותף בניהם?
אם מעיינים בפסוקים בפרשתנו ומבררים מה בדיוק היה חטא המרגלים מגלים כמה קוים מקבלים בין החטאים:
א"כ אנו רואים שהביטוי מגלגלים חובה ליום חייב הוא לא סתם במקרה אלא החובה הזאת החיוב הזה חזר על עצמו באותו זמן ולכן גלגלו לאותו יום.
וזה גם הביטוי בכיה של חינם, שתהיה בכיה של דורות לחינם, אחרי שיחרב הבית יבכו ויאמרו סתם אבדנו את הבית בלי שום הצדקה..
ניתן להוסיף בהסבר מאמר חז"ל זה שה′ אמר להם בגלל שהם בכו סתם ה′ יגלגל להם בכל דור שיהיה להם סיבה אמיתית לבכות, ממסעות הצלב, פרעות תח ותט, גירוש ספרד...גרוש גוש קטיף, גרוש תושבי הצפון, מלחמה בצפון... |