* מצווה להוסיף מחול על הקדש, ולכן יש לסיים את הסעודה זמן קצר לפני השקיעה.

* מצווה להתעטף בטלית מבעוד יום ולברך עליו אקב"ו להתעטף בציצית. ואם מתעטף בה לאחר השקיעה, איננו מברך.

* מותר להטמין חמין בערב יום הכיפורים לצורך מוצאי יום הכיפורים, ואין בכך משום איסור הכנה.

* נוהגים להדליק נר לכבוד יום הכיפורים ומברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת ויום הכיפורים". האשכנזים מברכים ברכה זו לאחר הדלקה כמדי שבת והספרדים לפני ההדלקה. ויש אשכנזים הנוהגים לברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים.

* קבלת שבת. נוסח ספרד והספרדים אומרים: "מזמור לדוד, הבו לה′, בני אלים!" "אנא בכח..." ארבעה קטעים מ"לכה דודי" שני הראשונים ושני האחרונים ויש שאומרים את קטעי שמור לקראת מקדש התעוררי בואי בשלום... "מזמור שיר ליום השבת", "ה′ מלך". ואין אומרים "במה מדליקין". נוסח אשכנז אומרים רק "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה′ מלך". נוסח ספרד והספרדים אומרים "ושמרו" לפני העמידה וכן את הפסוק: "כי ביום הזה יכפר עליכם..."

-* ומזכירים את השבת בתפילת העמידה וכן בסיומת: "מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים" ומכוונים לצאת י"ח הקידוש של שבת.

*  לאחר העמידה אומרים: "ויכולו" וברכה מעין שבע. ואומר: "המלך הקדוש שאין כמוהו".

*  אומרים: "והוא רחום יכפר עון" לפני "ברכו" גם כשיוה"כ חל בשבת.

*  אין אומרים: "אלקינו ואלוקי אבותינו רצה נא במנוחתנו"

*  אשה שלא תהיה בבית הכנסת בליל יום הכיפורים בעת ברכת "שהחינו", תברך ברכה זו לאחר הדלקת הנר.

*  כשחולץ את נעלי העור, חולץ הפעם, את זו של ימין תחילה משום שיש בכך מצווה.

* נטילת ידיים בבוקר עד סוף קשרי אצבעותיו ומברך על נטילת ידיים.

* מברכים ברכת "שעשה לי כל צרכי", כרגיל. וזאת, מכיוון שאנחנו נועלים ביום זה נעלי גומי וכדו′. ומנהג הגר"א לברך ברכה זו במוצאי יום הכיפורים, כאשר נועלים את נעלי העור.

* מותר להריח בשמים ולשאוף טבק ביום הכיפורים.

* כהן הנוטל ידיו לנשיאת כפיים, נוטל כרגיל כבכל ימות השנה. כמו כן הוא חולץ את נעלי הגומי בעלותו לדוכן, אף אם אין בהם שרוכים.

* מנהג בני אשכנז שלא לומר "אבינו מלכנו" כשיום הכיפורים חל בשבת, ומנהג בני ספרד לאומרו.

* במנחה- בני אשכנז אין אומרים "צדקתך" ובני ספרד אומרים.

* בתפילת נעילה יש לקחת בחשבון שיתחילו בזמן כזה, שיספיקו להגיע לנשיאת כפיים לפני השקיעה. ובדיעבד, ניתן לקיים נשיאת כפיים גם בבין השמשות.

 

* בתפילת ערבית אומרים "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ומוצאי יום טוב. בהבדלה, אין מברכים על הבשמים, גם לא כשחל יוה"כ בשבת.

* מברכים בורא מאורי האש רק על הנר שהודלק מערב יום הכיפורים ולא על נר שהודלק במוצאי יום הכיפורים, אלא אם כן, הודלק מנר אחר שדלק במשך כל יום הכיפורים. כשיום הכיפורים חל בשבת,כמו בשנה זו (תשע"ב), אם אין נר ששבת וכנ"ל, ניתן לברך גם על נר שהודלק במוצאי יום הכיפורים.

* רצוי להשתדל שלא לאכול ולשתות עד לאחר שקיעה דרבנו תם.

* רצוי מאד להתחיל מיד במוצאי יום הכיפורים בהקמת הסוכה לקיים מה שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל".

* המנהג הוא לקדש את הלבנה במוצאי יום הכיפורים, אף כשהגיע הזמן כבר קודם להן, ויש הנוהגים להקדים ולקדש בהגיע הזמן בתוך עשרת ימי תשובה, כדי שזכות מצווה זו תכריע את הכף לזכות.

 

40 סמ"ק כל 10 דקות. ואם ההפסקה "ארוכה" מדי ניתן לצמצם את טווחי הזמן עד ל-2 דקות בין שתיה לשתיה.

 

ניתן למדוד את כמות השתיה המותרת ע"י נסיון מלפני הצום של מילוי הפה משני הצדדים במים ופליטת הכמות לתוך כוס. חצי כמות זו פחות משהו היא הכמות המותרת בשתיה לאותו אדם, שהותר לו לשתות בהפסקות.

 

נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 10 דקות. גם כאן ניתן לצמצם את מרווח ההפסקות עד ל-2 דקות בין אכילה לאכילה במקרה הצורך.

 

מותר לאכול ולשתות בו זמנית. ובלבד שיקפיד על המרווחים בין אכילה לאכילה ובין שתיה לשתיה, וכנ"ל.

 

יש לציין, כי כשרשאי לשתות ו/או לאכול, ישנה עדיפות לשתות ו/או לאכול דברים מזינים. משום שע"י כן יתכן ויוכל להצטמצם בכמות המשקה ו/או המאכל שהוא אוכל.

 

אם אפשר, יש ליטול ללא מים. אם איננו מסוגל לבלוע בלי מים רשאי לשתות עד 40 סמ"ק. במקרה זה ישתה דוקא מים.