מדובר בתיקון פגמים של האדם עצמו. בהחלט ישנם מצבים שאדם אינו יכול לפרוש מעבירה והוא צריך לעבור תהליך של רכישת כוחות על מנת שיוכל לפרוש ממנה. הקב"ה מצפה מהאדם לא רק לפרוש מעבירה אלא לעבור תהליך, כשאדם עובר תהליך של רכישת כוחות הוא מתעלה אז הוא בעצם עבד את ה′. הוא נעשה ברצונו רחוק מעבירה וקל לו לפרוש ממנה. כל עוד הוא לא עובר תהליך רציני מקושר עם העבירה וקשה לו לפרוש ממנה. עיקר עבודת ה′ הוא עליית הרצון והשתנותו לטובה. חוסר יכולת אמיתי בפרישה מעבירה היא אחת הדרכים שבהם הקב"ה מראה לנו שברצונו בתהליך, שהוא רוצה אותנו יותר מאשר את המצווה, ומכוון אותנו למצוא את דרך העלייה המצוות הן שלמותנו העצמית והעונש הגדול ביותר הוא הפספוס של עצמנו, שבגלל השייכות העצמית שלנו למצווה ושל המצווה לנו העבירה תורגש ככאב גדול ועצום מאוד, אך זו היא ענישה טבעית כשאדם שסובל מקלקול קיבה כי אכל מאכל מקולקל.

לסיכום: חובה לתקן אך עוד יותר חובה איך מתקנים, תיקון שיהיה אמיתי, השתנות הרצון. הייסורים שעל חטא ודאי שיהיו כי הם ייסורים עצמיים שנשמתנו מתייסרת בה כי החטא הוא נגד כל תנאי חייה. ראה אורות התשובה פ"ח פיסקה ב′.