תשובה:

מקור האיסור הוא בסוגיא בסנהדרין ס"ז ע"א: הכשף העושה מעשה – חייב. ויעויין ברמב"ם פי"א מהל' ע"ז הל' ט' והל' ט"ו בעניין האוחז את העיניים. ומשמע שזהו איסור תורה. וכתב ב"חכמת אדם" כלל פ"ט סי' ו': ומזה תראה שאותם בדרנים שעושים כדברים אלו בחתונות, עוברים בלאו דאורייתא. וכ"כ בספר "החינוך" מצוה ר"נ.

אמנם, אם הקוסם מראה כיצד עשה את הקסם, והיינו מהירות תנועת ידיים וכו' אז בודאי אין איסור תורה בכך. ובכל מקום שאין איסו"ת על המבצע – אין על הרואה איסור כלל. אך כל זה בתנאי, כאמור, שהקוסם מראה כיצד ביצע את התעלול.

אם המבצע הוא גוי אין כל איסור בכך. עיין ב"חכמת אדם" הנ"ל ובקיצור שו"ע בסוף סי' קס"ו.

בסיכום: א. מותר לראות תכנית כזאת בתנאי שהמצע מראה כיצד ביצע את התעלול. או אם המבצע גוי.

            ב. מותר לראות אם הפעולה אסורה רק מדרבנן. כגון אחיזת עיניים שיש אומרים שאיננה אסורה מן התורה. וכדעת הרדב"ז בספרו מצודת דוד מצוה ס"א.

בברכה

                                    יצחק הלוי.