תשובה:

שלום רב

 כתב השו"ע בחושן משפט סימן קנה' סעיף כט' " אילן העומד על המצר, אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, שניהם חולקים פירותיו.", מקרה זה נוגע למצב בו האילן נמצא על הגבול שבין שני החצרות, באופן זה פסק השו"ע כדעת רב בב"מ קז' ע"א. אולם המציאות בשאלתינו היא שהאילן עומד לגמרי בשדה של אחד וענפיו נוטים לשדה חבירו. התוס' בב"מ שם וז"ל "אבל אי נטוע כולו ברשות אחד והענפים נוטים ברשות חבירו בזה אמר ר' יוחנן בס"פ לא יחפור (ב"ב דף כז ב ושם ד"ה ואחד) מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ שכל הענפים יהא לבעל השרשים ובהא מודו נמי רב ושמואל דשמעתין", וא"כ לדעת התוס' יש לדייק מגמ' זו כי בנדון דידן הפירות שייכות לבעל החצר שם נטוע העץ.

השו"ע חזר על דינו של שמואל גם בסימן קסז' ושם הוסיף הרמ"א בהגה את דינו של התוס' וז"ל "אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו." וכן הסכים לדין זה הנתיבות על דברי השו""ע בסימן קנה', [בביאורים ס"ק  טו'].

גם בשו"ת חלקת יעקב חלק חו"מ [במהדורה החדשה] סי' י' נשאל בעניין זה ובס"ק ה' האריך להוכיח כי הפירות שייכות למי ששורש האילן אצלו וכתב שדין זה פשוט וברור.

ממילא שאלתך השניה, לגבי תו"מ,אינה רלוונטית.