ערב יום הכפורים

מצווה להרבות באכילה בערב יוה"כ. ואסור להתענות ביום זה.
מקובל לקבוע את תפילת מנחה בערב יום הכיפורים, בשעה מוקדמת, על מנת להספיק לאכול את הסעודה המפסקת. ובתפילת הלחש אומרים וידוי, כנדפס במחזורים.
מצווה להוסיף מחול על הקדש, ולדן יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן קצר לפני השקיעה.
מותר להטמין חמין בערב יום הכיפורים לצורך מוצאי יום הכיפורים, ואין בכך משום איסור הכנה.
נוהגים להדליק נר לכבוד יום הכיפורים ומברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכיפורים". האשכנזים מברכים ברכה זו לאחר הדלקה כמדי שבת והספרדים – לפני ההדלקה. ומנהג בני תימן שלא לברך כלל על נר של יום הכיפורים.
אשה שלא תהיה בבית הכנסת בליל יום הכיפורים בעת ברכת "שהחיינו", תברך ברכה זו לאחר הדלקת הנר.
כשחולץ את נעלי העור, חולץ הפעם של ימין תחילה משום שיש בכך מצווה.
נוהגים להתעטף בטלית בברכה בתפילת ליל יוה"כ. וצריך להתחיל אמירת "כל נדרי" מבעוד יום.

יום הכיפורים

נטילת ידיים בבוקר עד סוף קשרי אצבעותיו ומברך על נטילת ידיים.
מקובל לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" שנתקנה על נעילת נעליים. והנוהגים על פי הגר"א מברכים ברכה זו במוצאי יום הכיפורים, כאשר נועלים את נעלי העור. ומנהג רוב העולם לברך ברכה זו בבקר כרגיל. שכן, גם ביום זה הננו נועלים נעליים שאינן מעור..
מותר להריח בשמים ולשאוף טבק ביום הכיפורים.
כהן הנוטל ידיו לנשיאת כפיים, נוטל כרגיל כבכל ימות השנה.
בתפילת נעילה יש לקחת בחשבון שיתחילו בזמן כזה, שיספיקו להגיע לנשיאת כפיים לפני השקיעה. ובדיעבד, ניתן לקיים נשיאת כפיים גם בבין השמשות.

בתפילת ערבית אומרים "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ומוצאי יום טוב. בהבדלה,על הכוס, אין מברכים על הבשמים.
מברכים בורא מאורי האש רק על הנר שהודלק מערב יום הכיפורים ולא על נר שהודלק במוצאי יום הכיפורים, אלא אם כן, הודלק מנר אחר שדלק במשך כל יום הכיפורים.
רצוי להשתדל שלא לאכול ולשתות עד לאחר שקיעה דרבנו תם.
רצוי מאד להתחיל מיד במוצאי יום הכיפורים בהקמת הסוכה לקיים מה שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל".
המנהג הוא לקדש את הלבנה במוצאי יום הכיפורים, אף כשהגיע הזמן כבר קודם לכן, ויש הנוהגים להקדים ולקדש בהגיע הזמן בתוך עשרת ימי תשובה, כדי שזכות מצווה זו תכריע את הכף לזכות.

בברכת שנה טובה!

חתימה טובה