תשובה:
שלום וברכה.
כל תפילה וברכה צריך לכתחילה להוציא בפיו ולשמוע באוזניו, בדיעבד אם הוציא בפיו בלחש ולא שמע באוזניו – יצא ידי חובה, ובלבד שיוציא בפיו את המילים בלחש, אך אם רק קרא את המילים בעיניים לא יצא ידי חובה וצריך לשוב ולהתפלל.
יש להדגיש שמדובר גם על תפילת שמונה עשרה שבטעות אנשים רבים מתפללים אותה בדממה רק במחשבה,
גם בשמונה עשרה חייבים להוציא את המילים מפיו ולחתוך את האותיות בשפתיו ולשמוע בלחש באוזניו.
תפילת לחש = לוחשים את התפילה כמו שלוחשים סוד לחבר.
אסור להתפלל בקול רם כדי לא להפריע לציבור אלא ילחש את המילים לאזניו.
בהצלחה !!!
שולחן ערוך אורח חיים סימן סב (הלכות ק"ש) סעיף ג:
צריך להשמיע לאזנו מה שמוציא בפיו, ואם לא השמיע לאזנו, יצא ובלבד שיוציא בשפתיו.
משנה ברורה סימן סב ס"ק ו:
ובלבד וכו' - אבל אם הרהר בלבו לא יצא דקי"ל הרהור לאו כדיבור דמי ועיין בביאור הלכה
שולחן ערוך אורח חיים סימן קא (הלכות תפילה)סעיף ב:
לא יתפלל בלבו לבד, אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש, ולא ישמיע קולו; ואם אינו יכול לכוין בלחש, מותר להגביה קולו; וה"מ בינו לבין עצמו, אבל בצבור, אסור, דאתי למטרד צבורא. הגה: ואם משמיע קולו בביתו כשמתפלל, כדי שילמדו ממנו בני ביתו, מותר (טור).
ביאור הלכה סימן קא ד"ה * בלבו - ובדיעבד:
* בלבו - ובדיעבד אם התפלל בלבו מצדד המ"א דלא יצא וכן כתב בספר נפש החיים פרק ה':
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפה (הלכות ברכת המזון) סעיף ב:
צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו; ואם לא השמיע לאזניו יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו.
משנה ברורה סימן קפה ס"ק ב:
בשפתיו - אבל אם הרהר בלבו לא יצא.
