כתב מרן בשו"ע סימן רו' סעיף ה': "מי שברך על פירות שלפניו ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין, או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון, אינו צריך לברך."
מבואר בדברי מרן שהברכה שבירך בשעה ראשונה מועילה גם על פירות שלא היו לפניו בשעת הברכה [בתנאי ש : א. ברכתם שווה ב. הם מאותו המין].
אולם עדיין לא ברור מה המצב עליו מדבר מרן.
אפשר להסביר שכוונת מרן היא שיש כאן שתי חסרונות, גם לא כיון לפטרם וגם הפירות לא היו לפניו. ולפי זה ברכה תופסת על אותו המין גם אם לא כיוונתי לפטרו.
כך הבין הרמ"א בדעת השו"ע ולכן כתב על דבריו "וטוב ליזהר לכתחלה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו", ז"א מרן מדבר שלא כיון לפטור ועם כל זה פטר את אותו המין, אך ראוי לכויון לפטור ואז מועיל ודאי.
אולם בספר ברכת ה' הוכיח שמרן מדבר על מצב בו המברך כיון מראש גם על פירות אלו שאינם לפניו בשעת הברכה, החיסרון היחיד כאן הוא שהפירות מאותו המין לא היו לפניו בשעת הברכה.
לפי זה לדעת מרן כדי שהברכה תתפוס על שאר מאכלים צריך שיכוין לפטור אותם בברכתו.
אולם למעשה קיי"ל סב"ל ולכן אנו פוסקים בדין זה כמו הרמ"א, שגם אם לא כיון לפטור את שאר הפירות מאותו המין, הברכה חלה עליהם אם ברכתם שוה וכן הם מאותו המין.
מבואר בדברי מרן שהברכה שבירך בשעה ראשונה מועילה גם על פירות שלא היו לפניו בשעת הברכה [בתנאי ש : א. ברכתם שווה ב. הם מאותו המין].
אולם עדיין לא ברור מה המצב עליו מדבר מרן.
אפשר להסביר שכוונת מרן היא שיש כאן שתי חסרונות, גם לא כיון לפטרם וגם הפירות לא היו לפניו. ולפי זה ברכה תופסת על אותו המין גם אם לא כיוונתי לפטרו.
כך הבין הרמ"א בדעת השו"ע ולכן כתב על דבריו "וטוב ליזהר לכתחלה להיות דעתו על כל מה שיביאו לו", ז"א מרן מדבר שלא כיון לפטור ועם כל זה פטר את אותו המין, אך ראוי לכויון לפטור ואז מועיל ודאי.
אולם בספר ברכת ה' הוכיח שמרן מדבר על מצב בו המברך כיון מראש גם על פירות אלו שאינם לפניו בשעת הברכה, החיסרון היחיד כאן הוא שהפירות מאותו המין לא היו לפניו בשעת הברכה.
לפי זה לדעת מרן כדי שהברכה תתפוס על שאר מאכלים צריך שיכוין לפטור אותם בברכתו.
אולם למעשה קיי"ל סב"ל ולכן אנו פוסקים בדין זה כמו הרמ"א, שגם אם לא כיון לפטור את שאר הפירות מאותו המין, הברכה חלה עליהם אם ברכתם שוה וכן הם מאותו המין.
לפי זה במקרה של המים שהוספת להם תרכיז לאחר מכן אין צורך לשוב ולברך על התרכיז, כיון שהתרכיז נחשב לאותו המין כמו המים [שכן סו"ס הוא בא לשמש את המים ולהטעימם].
במקרה של המאכלים מן המקרר, אם המאכלים הם מאותו המין ודאי שפטר אותם בברכתו הראשונה.
אולם אם בירך על שתיה וכעת רוצה לאכול מעדן חלב, לכאורה לא פטר ועליו לשוב ולברך ברכה ראשונה מחדש.
ואמנם היה מקום לומר שכיון שבמצב בו כל המאכלים לפניו בשעת הברכה הברכה תופסת על כל מה שלפניו גם אם לא כיון לפטרו, כך גם במקרה הזה שכל המקרר פרוס לפניו. אך נראה שאין זה נכון, שכל מה שאמרו שכאשר המאכלים לפניו הם נפטרים בברכתו גם אם לא כיון לפטרם הוא משום שבמצב זה מן הסתם כוונתו לפטור את כל המאכלים שלפניו. אולם נראה שכל זה הוא דווקא כאשר המאכלים מונחים לפניו על השלחן, והיינו שהם מוכנים לאכילה, אך מאכלים שבמקרר הרי הם כמונחים בקרקע ואין דעת המברך עליהם כלל, וממילא נראה שלא נפטרו בברכתו כל שלא כיון לפטרם.
ולכן למעשה אם לוקח מן המקרר מאכלים נוספים מאותו המין אינו צריך לשוב ולברך עליהם ואם לוקח מאכלים ממין אחר צריך לשוב ולברך עליהם.
אולם אם בירך על שתיה וכעת רוצה לאכול מעדן חלב, לכאורה לא פטר ועליו לשוב ולברך ברכה ראשונה מחדש.
ואמנם היה מקום לומר שכיון שבמצב בו כל המאכלים לפניו בשעת הברכה הברכה תופסת על כל מה שלפניו גם אם לא כיון לפטרו, כך גם במקרה הזה שכל המקרר פרוס לפניו. אך נראה שאין זה נכון, שכל מה שאמרו שכאשר המאכלים לפניו הם נפטרים בברכתו גם אם לא כיון לפטרם הוא משום שבמצב זה מן הסתם כוונתו לפטור את כל המאכלים שלפניו. אולם נראה שכל זה הוא דווקא כאשר המאכלים מונחים לפניו על השלחן, והיינו שהם מוכנים לאכילה, אך מאכלים שבמקרר הרי הם כמונחים בקרקע ואין דעת המברך עליהם כלל, וממילא נראה שלא נפטרו בברכתו כל שלא כיון לפטרם.
ולכן למעשה אם לוקח מן המקרר מאכלים נוספים מאותו המין אינו צריך לשוב ולברך עליהם ואם לוקח מאכלים ממין אחר צריך לשוב ולברך עליהם.
-
כדאי בכל זאת להתרגל תמיד לכוון על כל הדברים שברכתם כברכה שברכת ואז נפטרים מכל הספיקות. (וכדברי הרמ"א)
והנלע"ד כתבתי.
