 |
|---|
| ראש הישיבה הרב אברהם קורצוויל |
טבת התש"ע
המשמעות של מסלול "ההסדר"
ההפגנות שנערכו בצה"ל על ידי תלמידי ישיבות הסדר, העמידו במבחן את יחסי ישיבות ההסדר עם צה"ל.
ללא תחושת שותפות ויחסי אמון לא ניתן לשלוח תלמידי ישיבות לצה"ל. וזאת לאו דווקא בגלל בעיות פינויי ישובים, צניעות, וכו′. אלא קודם כל בגלל שקולים של פקוח נפש. אם המערכת הצבאית אכן לא ראויה לאמון והרמה המוסרית שלה ירודה, מדוע נצפה מהחייל שיסכן את עצמו?
מצד אחר ניתן לשאול והרי צה"ל מורכב מכל שכבות העם ולאו דווקא מבני ישיבות ואם כן מה יצדיק את האמון בו?
התשובה היא שדווקא משום שצה"ל הוא צבא העם, והוא מבטא את השותפות והערבות של עם ישראל, יש לתת בו אמון כשם שיש לתת אמון בעם ישראל – והרי הקב"ה נותן אמון בעם ישראל – "ישראל ואורייתא וקב"ה חד הם" (זוהר). כל התופעות החריגות וכל החולשות לא מבטלות את הקביעה הזאת. ולכן צריך להתמודד עם כל התופעות השליליות כשותפים.
ואם הצבא ינסה לכפות חלול שבת, האם עדיין נשלח לשם את תלמידינו? ובכן במקרה כזה לא הייתי שולח תלמידים לצה"ל ולא בגלל עצם החילול שבת – הרי ניתן לסרב. אלא שניסיון כזה לכפות על חיילים דתיים חלול שבת אומר שהצבור שאינו שומר תורה ומצוות לא רוצה אותנו כשותפים. בשביל שותפות צריך שני צדדים.
אבל זאת לא המציאות. דווקא מתוך האמון שאנו נותנים בעם ישראל אנו בטוחים שכלל הצבור רוצה אותנו כשותפים – ודווקא בעת הזאת, שמענו הצהרות מאוד חיוביות על ישיבות ההסדר, דבר שכנראה נובע מהקדוש שם שמים של ישיבות ההסדר בשתי המלחמות האחרונות. אלא שדא עקא, בנושא הסרבנות, בקשר לפינויים מחומש, הצבא לא חש שיש כאן כפיה על אורח חיים דתי, ואין בכך פלא, שהרי חלק ניכר מראשי ישיבות ההסדר לא רואה בפינויים האלה הצדקה לסרבנות. [צריך להבין שחופש לרבנים להביע דעה לא פועל רק לכיוון אחד.]
אף שאנו מתנגדים לשימוש בצה"ל למשימות אזרחיות שנויות במחלוקת, הבעיה נמצאת בדרג המדיני. כדי להשפיע על הדרג המדיני על הצבור שלנו לפעול באופן פוליטי, כגון אחדות בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, ולא לרסק את מפעל ישיבות ההסדר. ובכן, הכדור נמצא שוב במגרש שלנו. לגבי ראשי ישיבות שאינם יכולים, לפי השקפתם, לשלוח חיילים לצה"ל, על אגוד ישיבות ההסדר לפעול בדו שיח עם המערכת הצבאית עמ"נ למצוא פתרון. בכל מקרה, אי אפשר לשלוח תלמידי ישיבות לצה"ל מתוך מגמה של עימות והפגנות. במקרה כזה קיימת אלטרנטיבה של תורתו אומנותו.
