תשובה לשואל:
מתנצל על העיכוב במתן התשובה.
א. ראשית, רוצה אני לשבח את החלטתך להתחזק, שהיא הבסיס לכל. התחזקות הנראית נוגעת גם ברצון לעשייה מפורטת ומדוייקת של רצון ה′ וכן נוגעת ברצון לרפא את הנתק, אותו אתה חש מהקב"ה.
השאלה המטרידה, מה עושים כדי שהחלטה זו תחזיק לאורך זמן?
פעמים רבות, אחרי שאדם מתחזק ברצונו להשתנות, עם הזמן, נקודת החוזק יורדת ועימה יורד היישום וכתוצאה מכך שוב נפילה ושוב צריך נקודת התחזקות וחוזר חלילה.
עצה בענין זה-נסה לחזור לרגע שבו החלטת להתחזק ולהשתנות. להזכר בו לשחזר את התהליכים שהביאו אליו, את החולשה שקדמה לו ואת העוצמה שבאה בעקבותיו.
צריך להשתדל לאחוז את נקודת ההתחזקות ולהעצים אותה,כל הזמן. נקודה זו היא תובנה חשובה, אשר לעיתים מקורה ברגש ולעיתים בשכל ולעיתים מעומק נשמתו מתוך כמיהה לדעת ולהיות עם ה′. נקודת מפנה זו צריכה להיות נקודה חיה באישיות. להשתדל לזכור אותה, את התחושות שנלוו אליה. הרגשות שהיא עוררה. לפיכך, מומלץ לרשום אותה לפניך ולשוב ולקרוא את מה שכתבת. להתפלל עליה. ובמקביל כל הזמן לנסות למצוא עוד דרכים ליישמה.
משימה זו צריכה להיות משימה יומיומית! בכל יום להתחזק בכך שהתחזקת, ששוב אין רצונך לחזור למה שהיית קודם. לחיות זאת כל יום מחדש.
אל תעסוק במשימה זו לבד, אלא שתף כל הזמן את הקב"ה בתפילה ובקשה על כך, כל תפילה ותפילה בברכת שומע תפילה. אנא ה′ חזקני ושמור בי את נקודת ההתחזקות!
ב. ההנחה שהנחת שכל מה שתעשה ה′ לא יסלח לך, אינה נכונה.
אף שהנחה זו, עולה מפשט הזוהר, כבר נכתב על כך שאין הדברים כפשוטם. לפניך דברים שנכתבו בענין משמו של ר′ נחמן מברסלב:
ספר שיחות מוהר"ן אות - עא
בענין מה שכתוב בזהר הקדוש (קלא) שעל פגם הברית, בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא חס ושלום וכו′ אין מועיל תשובה. אמר רבנו, זכרונו לברכה שאין הדבר כן, רק על הכל מועיל תשובה (קלב). ואמר שבזה המאמר זהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד. והכלל שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה אפלו אם הרבה לפשע חס ושלום בזה (קלג). וכבר מבאר בספרים הנדפסים כבר (קלד) שעקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא. והוא מוכרח לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם. וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאותו, זהו עקר התשובה (קלה):
ספר משיבת נפש אות - ט
כשרואה אדם שבאים על מחשבתו הרהורי זנות והוא משבר תאותו ומסיח דעתו מהם, זהו עקר תשובתו ותקונו על פגם הברית שפגם מקדם, כל אחד כפי ענינו כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש. על כן אל יפל בדעתו כשרואה שמתגברין עליו הרהורים רעים ומגונים מאד, כי אדרבא, זה דיקא תקונו ותשובתו כי דיקא על ידי זה שבאים עליו אלו ההרהורים והוא מתגבר עליהם על ידי זה דיקא הוא עקר תקונו ותשובתו כנ"ל ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדושה שנפלו על ידי פגם הברית וכו′. (שם כ"ז):
מדבריו עולה בבירור, התיקון לפגם הברית הוא העמידה בנסיון לבל יעשה מכאן ולהבא! ידיעה זו, צריכה לתת לנו תקוה וכיוון לאן צריך לשאוף, אך צריך זהירות שלא תביא לידי הפחתת חומרתה של העבירה, משום שביטויו של הזוהר מלמדנו כי מדובר בחטא יסודי מאד, הנוגע ליסודות היצירה של החיים.
ג. השאלה, איך בונים קומה של תשובה מוחלטת של עמידה כזו-לבל יעשה עוד מכאן ולהבא?
הדברים מתחילים מהמקום אליו הגעת. החלטה לרצות להשתנות בדיוק כפי שתארת בשאלתך. ולנצל את המימד של הצער והבושה לכך. ומשם הדברים ממשיכים למה שנכתב לעיל, להתחזק יום יום בהחלטה זו.
המשך הדברים, הטיפול בדברים המביאים לפגם זה.
ממה נובע הרצון להוציא זרע?
ענין זה יכול לנבוע ממספר גורמים:
1. יכול לנבוע מגירויים חיצוניים של יצר העריות, כגון, הרהורי עבירה או הסתכלות על נשים, סרטים וכו′.
2. כן יכול לנבוע משעמום המביא לידי זימה, כפי שחז"ל לימדונו.
השיעמום והריקנות בחיים יכול להביא את האדם להרהורים והתעסקות ביצרא דעריות. פעמים רבות, לבני נוער יש זמן רב שאין בו יצירתיות או לקיחת אחריות וכתוצאה מכך הם נגררים לעסוק בעניני עריות. הסבר לכך:כאשר האדם משועמם, כוחות היצירה שבו מדוכאים. יצרא דעריות הוא אחד מכוחות היצירה המרכזיים בחיי האדם. ההמשכות הטבעית אליו באה מרצונו של האדם לממש את עצמו ובעיקר בדברים שהלב חומד אותם.
3. תשוקה זו יכולה גם לנבוע מכך שהאדם צמא לחום ולאהבה.
באמצעות הוצאת זרע, אדם מביא עצמו להדמיה של אהבה ושיא הממלאים אותו באותו רגע ומרוקנים אותו מייד לאחר מכן. פעמים רבות, תופעה זו מופיעה בקרב בני נוער הסובלים מחוסר בטחון עצמי, המחפשים חיזוק.
4. הבעיתיות בענין מחריפה כתוצאה מכך, שמתחילים בכך ולאט לאט מתמכרים לכך. ואז כל שלוש הגורמים משמשים בערבוביה ונוסף לכך, נוצר מנגנון של תשוקה שמביא בעצמו לידי רצון עוד ועוד לחזור על המעשה.
הדרך להתמודד, מחייבת התבוננות עצמית, מהו הגורם העיקרי המביא אותך לידי כך ולהתמקד בו. אך, בכל מקרה צריך לטפל בכל הגורמים שהוזכרו.
ד. דרכי התמודדות:
1) שני הגורמים הראשונים שהוזכרו, שורשם משותף-יצרא דעריות.
כותב הרמב"ם (סוף הלכות איסורי ביאה פרק כב′) דברים נוקבים וחמורים מאד בענין יצרא דעריות:
הלכה יח: אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות, אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות.
הלכה יט: ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות...
למה אדם צריך לשאוף וכיצד הדרך ליישם זאת? בהמשך דבריו:
הלכה כ: לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן...
הרמב"ם מציין שני דברים: פעולת מניעה-לכוף יצרו! ופעולה חיובית-להרגיל עצמו בקדושה יתירה, מחשבה טהורה, דעה נכונה.
כיצד יוכל להתקדם לכך? ממשיך הרמב"ם:
פעולת המניעה- צריך להתרחק מדברים המביאים את האדם למקום ואוירה שיש בה יצריות בכלל ויצרא דעריות בפרט. וזה לשונו שם:
ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד.
הלכה כא: וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה.
פעולה חיובית-ימלא האדם ליבו בתורה וחכמה. וזה לשון הרמב"ם:
′גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד′.
לסיכום:
בטווח הקצר והארוך-
1. יש לטפל בסביבה בה אתה מצוי-להתרחק מגירויים. להמנע מלראות תמונות או סרטים המביאים לידי גירויים והרהורים. בכלל זה, להתרחק מגלישה שאינה רצויה באינטרנט. לא לשהות בחברת בנות, או בנים שראשם ורובם עסוק בעניני בנות.
2. אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מחכמה.
בכלל מילוי זה של הלב, התגברות על השעמום שדובר בו וזאת על ידי השתקעות בעשייה ויצירה חיוביים וזאת על פי נטיית ליבך. כגון התנדבות (למשל בקייטנת אילן או ′קו לחיים′ וכו′), או יציאה למסעות בארץ, או פעילות חברתית חיובית, או הרחבת דעה ועוד. פעולות אלו ינתבו את כוחות היצירה לאפיקים חיוביים.
3. בקומה עליונה יותר, למלא את חלל הלב בתורה וחכמה. לימוד התורה, אין תפקידו למלא את חלל הזמן אלא התורה משפיעה על האישיות להעלותה ולתקנה. לקרב אותו עוד ועוד לקב"ה. התורה ′עושה′ את האדם מחדש גורמת לשיפור המידות לכיוון נכון של דעותיו ולעשייה חיובית ומבורכת. וברקע היא מעצימה את כוח הרצון החיובי. לעשות! ליצור דברים טובים. לחשוב טוב לשאוף קדימה ובאופן איכותי למלא תפקידו בעולמו.
בטווח המיידי-
להתחזק בדברים המחזקים את הקשר עם רבש"ע. לשנן את הדברים שנאמרו לעיל מספר פעמים. עצה: ללמוד את סוף דברי הרמב"ם שהוזכרו לעיל בעל פה. וכן אם אפשר, ללמוד בעל פה משניות וכדו′ ובעת תחושה של נפילה להחל בשינון הדברים האלו, עד כמה שניתן.
המשך דרכי התמודדות-
3) ביחס לגורם השלישי שמביא לנפילה, שהוזכר לעיל, הרצון לקבל חום ואהבה ותחושת חוסר בטחון-
1. בכלל הדברים שהוזכרו לעיל יש גם התמודדות עם ענין זה. כשתשקע בעשייה חיובית ומבורכת ובמקביל תמלא את חלל ליבך בתורה וחכמה, התורה תעצים את האישיות, תעניק לה כיוונים וחוזק מעולמות גבוהים. האישיות תעשה קרובה יותר ויותר לקב"ה ומושגי החטא יתרחקו מאליהם. יש ביטוי בזוהר (לא מצאתיו כעת) שזוהי הדרך העיקרית להתמודד-ללמוד תורה!!
2. בנוסף, יש לטפל במידות הנלוות לענין זה. השורש של חוסר הבטחון והכמיהה לאהבה היא במידת העצבות. והנפילה בענין נועדה לשמח את האדם ובפועל היא מעצימה עוד ועוד את העצבות. תקצר היריעה לברר מידה זו, אך התיקון לפגם הברית צריך לבוא מתוך העצמה של מידת השמחה החיובית. כך כותב ר′ נחמן:
ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן קסט
עוֹד מָצָאתִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְשָׁמַר ה′ לְךָ אֶת הַבְּרִית. כִּי כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַבְּרִית דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרְךָ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל - יְדֵי עַצְבוּת כַּיָּדוּעַ, כִּי פְּגַם הַבְּרִית בָּא עַל - יְדֵי הַקְּלִפָּה הַיְדוּעָה שֶׁנִּקְרֵאת לִילִית, עַל שֵׁם, שֶׁמְּיַלֶּלֶת תָּמִיד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת, וְעַל - כֵּן עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל - יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל - יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲזֹר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל:
צריך לבנות קומה של שמחה ומשמעה-אוירה של שביעות רצון מהחיים. גם קומה זו אחוזה במה שנאמר לעיל. ככל שתשקע בעשייה והתקדמות חיוביים כן תתעצם השמחה. ובמקביל ככל שתמנע מלעסוק מדברים ריקניים ובעיקר מנפילה בפגם הברית תמנע עצמך מעצבות. ובכלל להעצים את השמחה מתוך ראייה חיובית על החיים. וכן עיסוק בדברים המשמחים את הלב. עיסוק זה בשמחה יזכה אותך שהשם יתברך בעצמו יעזור לך לשמור את הברית קודש.
ובכלל זה להגביר אהבה לה′ ולבריותיו. כך כותב בספר המידות - ערך צדקה נד: מי שעושה חסד עם אוהבי השם יתברך, על ידי זה מתקן פגם הברית.
לסיום לפניך שתי תפילות שנכתבו בענין זה:
תפילה לשמירת הברית מבעל רבינו יוסף חיים זצוקלה"ה בעל הבן איש חי:
אנא ה′ למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך תעזריני ותסייעני לשמור אות ברית קודש אשר חתמת בבשרנו, ותצילני מכל חטא ומכל הרהורים רעים ומחשבות פגומות. ותצילני מכל פגם הברית הן במחשבה, הן בדבור, הן במעשה, הן בחוש הריאות, הן בחוש השמיעה, הן בשאר חושים. ובכולם אהיה טהור בקדושת הברית בלי שום פגם והרהור רע כלל, ותזכני שאתגבר על יצה"ר, ותהיה מחשבתי קשורה ודבוקה בקדושת תמיד, כי ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל האומות ורוממתנו מכל הלשונות, והבדלת אותנו מכל טומאותיהם ותועבותיהם, ככתוב בתורתך "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".
נודה לך ה′ אלהינו ואלהי אבותינו על שהוצאתנו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חוקי רצונך שהודעתנו, ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו, אנא ה′ "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", ותמשוך עלי מחשבות קדושות וטהורות זכות ונכונות, ויהיה לי לב שמח בעבודתך תמיד, ותעזרני על דבר כבוד שמך מעתה ועד עולם. אכי"ר.
לקוטי תפילות חלק ראשון - תפילה ב [ט]:
רבונו של עולם, "נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים, הופיעה" עלינו ברחמיך הרבים אור קדושתך, שיומשך עלינו קדושה וטהרה, באפן שנוכל לכוף ולהכניע ולשבר את יצרנו הרע. ונזכה ברחמיך הרבים וחסדיך הגדולים, שנהיה כולנו אנחנו וזרענו שומרים את הברית קדש. ותעזר לנו תמיד, ותציל אותנו ברחמיך העצומים וחסדיך הגדולים מכל מיני פגם הברית, חס ושלום, הן במחשבה הן בדבור הן במעשה, בין בשוגג בין במזיד, בין באנס בין ברצון, הן בחוש הראות הן בחוש השמיעה הן בשאר חושים - בכולם נהיה קדושים וטהורים בקדושת הברית בלי שום פגם והרהור כלל. כי ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל האומות, ורוממתנו מכל הלשונות, והבדלת אותנו מכל טומאותיהם ומכל תועבותיהם, כאשר כתבת לנו בתורתך: "ואבדל אתכם מן העמים להיות לי". וקראת אותנו כולנו בשם צדיקים, כמו שנאמר: ′ועמך (ישראל) כולם צדיקים′:
[י]:
אנא ברחמיך הרבים, אל תעשה תורתך הקדושה פלסתר, חס ושלום, כי דברך אמת וקים לעד. על כן עשה עמנו בחסדך ועזר לנו שנהיה באמת בכלל צדיקים על ידי שתזכנו להיות משומרי הברית, אשר על ידי זה לבד יאות לנו להיות נקרא בשם צדיק, כמו שהודעתנו על ידי חכמיך הקדושים שאין נקרא בשם צדיק כי אם מאן דנטיר ברית:
[יא]:
ובכן כשם שעזרת את יוסף צדיקך בשעה שבא לידי נסיון והצלת אותו ונתת לו כח להתגבר על יצרו, כן יהמו נא מעיך ורחמיך עלינו. ותזכנו בזכות וכח יוסף הצדיק, ותתן לנו שכל חכמה ובינה ודעת וכח וגבורה דקדושה, באפן שנוכל להנצל מכל מיני פגם הברית. ונוכל להתגבר על יצרנו, ונזכה שתהיה מחשבתנו קשורה ודבוקה בקדושתך תמיד בלי הפסק רגע, למען יהיה לנו כח על ידי זה לסדר תפלתנו לפניך כראוי בלי שום מונע ועכוב ובלבול, באפן שתתקבל תפלתנו לפניך, ויכמרו רחמיך עלינו ותשיב פניך אלינו, ותמהר ותחיש לגאלנו ותביא לנו את משיח צדקנו. ולמענך עשה ולא לנו. ועזרנו שתהיה תפלתנו מסודרת כראוי, ותתן בנו שכל ודעת שנוכל לכלכל דברינו במשפט. ולא נכשל באמרי פינו ולא נטה בתפלתנו לימין ולשמאל מן הדרך הישר והאמת:
לסיום: שמעתי שנכתב ספר על ידי הר′ יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר רמת-גן בנושא:′אשיב ממצולות′.
מומלץ ללמוד את הדברים שנכתבו לעיל, מתוך התבוננות וחזרה עליהם פעם אחר פעם.
ה′ יצליח דרכך!
