בראש השנה ישנה עבודה מיוחדת והיא קבלת עול מלכות שמים, קבלת ה′ כמלך על כל הארץ ולכן הכניסו את פסוק שמע ישראל לפסוקי מלכות למרות שלא מוזכר בו מלך שכן כל ענינו הוא קבלת עול מלכות שמים.
עבודה זו ממשיכה ג"כ בעשרת ימי תשובה שבהם אנו מוספים בתפילה את המלך הקדוש והמלך המשפט.
מצד שני יש לנו את עבודת התשובה של עשרת ימי תשובה ויוה"כ בפרט כמהותו של יום
עבודת המלכת ה′ היא כללית יותר, לא מתעסק עם הפרטים העברות הפרטיות אלא יש פה קריאה שכל ישראל יכירו שיש מנהיג לבירה, יש מלך שנותן הוראות וצריך לשמוע לו. כולם יתקרבו אליו וירצו להיות בצלו גם עם עדין לא תקנו את כל מעשיהם אך הכיוון הוא המלכת ה′.
ביום השני של ר"ה עומדים לדין על דבר זה האם במעשינו היום יומים קרבנו את עמ"י לקב"ה, האם העלנו את עמ"י בעוד מדרגה לקראת הופעת ה′ והתגלותו
גם בר"ה אומרים זכר ליציאת מצרים, מה הקשר?
א. כמו הקשר הכללי של כל המצוות שאנו מאמנים בהם מכח הניסים שנעשו ביציאת המצרים
ב. ביציאת מצרים נהיינו לעם ושם בעצם המלכנו את ה′ עלינו בפעם הראשונה שכן מלך ללא עם אינו מלך, וכל יציאת מצרים ענינה קבלתו של ה′ כמלך עלינו ולכן אנו אומרים בר"ה שהעבודה שלנו בהמלכת ה′ היא זכר להמלכתו בפעם הראשונה ביציאת מצרים
כיצד ממליכם את ה′ עלינו?
א. כמובן שבראש ובראשונה זה קיום דברו ומצותו
ב. אך זה לא מספיק שכן אפשר שאנו הפרטיים נהיה בסדר אך מלכותו לא תהיה שלמה לא תהיה בשיא תפארתה, ולכן צריך גם להמליך אותו על כל העם, לגלות את המלך לכל מי שעדין אינו מכיר אותו ולא שמע עליו..
ג. הודאה, זו העבודה המרכזית של ימים אלו שכן ברגע שאנו מודים לה′ על מעשיו וכו′ אנו מראים שאנו אוהבים אותו ומקבלים את הנהגתו באהבה, וכן אנו מראים שיש השגחה פרטית ויש מנהיג שמכוין ומולך ושולט בצורה טובה. ולכן הכניסו את עלינו לשבח לאמצע תפילת ר"ה
