 |
|---|
ב"ר סא′: גדולה מהחרדה שחרד ע"ג המזבח.
ויש לשאול מדוע? מה היה נורא כל כך? ועוד יש לשאול על התנהלותו של יצחק כלפי עשו וכי לא שם לב שעובד עליו בשאלות המזויפות? כדברי המדרש [תנחומא תולדות ד′] "אבא המלח מהו שתהא חייבת במעשר?...
והרי מפורש במדרש הגדול[1]"ויאהב יצחק את עשו – וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהם כעורים...ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד, כדי לקרבו ולמושכו שהרי ק"ו אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלים אילו שנאו ורחקו עאכ"ו. אמרו רבותנו לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת." שידע זאת ובכל אופן קרבו כדי שלא יתרחק יותר, וז"ל:
וא"כ גדלה התמיה מדוע יזם לברכו?
אלא אפשר שיצחק חשב שעמ"י יבנה מעשו ויעקב שנולדו מאותה אמא ובאותו הריון שלא כאחיו ישמעאל.. ובאמת בצעירותם לא ניכר ההבדל בניהם כדברי המדרש בב"ר פרשה סג′ "ויגדלו הנערים, רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים" [הובא ברש"י כה′ כז]
אחד יהיה המשביר המציא והמביא.. החומרי.. והשני איש תם יושב אוהלים הרוחני.. ולכן גם שיצחק מברך את עשו אינו מברכו בברכת אברהם כממשיך הדרך הרוחנית כפי שאנו רואים שבירך את יעקב לפני היציאה לחרן[כח′ ג]: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" אלא רק בברכות חומריות גשמיות.
אך כשמתברר ליצחק משמים שיעקב צריך לקבל גם את הברכות הגשמיות ויחרד חרדה גדולה.. שכן התברר לו שטעה לאורך כל הדרך. שכן רק יעקב הוא זה שיבנה את 2 הצדדים הנ"ל. [אורות הקודש ח"ב עמוד תפח "להציל את הגוף כמו הנשמה, את החיצוניות ההוויה כמו פנימיותה...את העולם היחידי בכל ערכיו החומריים, ואת העולם החברותי בכל סדריו, להעמיד את הכל על בסיס של הטוב."]
אלא שצריך להוסיף שמהמשך הפרשה רואים שלא דחו את עשו לגמרי שהרי לא מסלקו מביתו כפי שעשו לאחיו ישמעאל, ועוד לכאורה את יעקב משלחים במקומו. וכן אנו רואים בפסוקים שיש גילוי חיבה אצל רבקה גם לעשו "אם יעקב ועשו", בגדי החמודות של עשו נמצאים אצלה.. שכן תפסו שלמרות שהוא לא יבנה את בית ישראל אך יש לו חלק בעזרה לבניה, ואולי החלק של הנגטיב שממריץ את השני לעשות טוב ולהצליח שכן עמ"י ידע לעולם שאם לא יתנהג כראוי ילקחו ממנו הברכות ויעברו לעשו כלשון הפסוק[כז′ מ] "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" והסביר רש"י: כלומר כשיעברו ישראל את התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו.. ואולי לזה רומזים דברי חז"ל שאמרו שלמרות שעשו לא נקבר במערת המכפלה, ראשו קבור שם. וכן עשו נקרא בפי חז"ל "ישראל מומר".
וכמו שהמקום הארור הוא הקרקע הכי פוריה לעמ"י ולכן א"י נקראת ארץ כנען ע"ש הארור. ולכן עמ"י צריך לצאת ע"י הטוב והרע שהם תאומים. גם ישראל וגם עמלק נקראים ראשית, וכל מה שאנו רואים שהרע ממשיך לפעול בעולם זה רק מכיון שנצרך לגלות ולהוציא את סגולה של ישראל שעדין לא התגלתה.
וכמו שמצרים למרות כל השעבוד נאמר עליהם לא תתעב מצרי כי גר היתה בארצו, שכן הם הכשירו את יציאת מצרים על כל גדולתה וחשיבותה. למרות שהם חשבו רק לטובתם. וכנ"ל באדום.
כך גם בענין הגאולה כל תיקון הגאולה חייב לבוא דרך כוחו של עשו שנאמר שהמשיח יושב בשערי רומי.. עומק הרע מוליד את הטוב. יד יעקב אוחזת בעקב עשו היא תלויה בעשו וזה מתי? בעקבתא דמשיחא..[2]"ועלו מושעים לשפוט את הר עשו ואז והיתה לה′ המלוכה..." ז"א יעקב יעלה ויצליח בזמן שעשו יהיה בעקבו בסופו בזמן הגאולה..
