נגיעה בזקינה

תשובה:

בעניין נגיעה בזקנה לא הבהרתם בשאלתכם האם המדובר בנתינת יד לשלום או בנגיעה לסיוע בהילוכה וכדו′. ואתייחס בלי נדר, בקצרה לכמה דברים:
                  בספר "קדושים תהיו" (בסופו בעמ′ 245 ) מביא הוא את תשובת הרב בר שאול זצ"ל, שלימד זכות על הנותנים יד לאשה לשלום. והנימוק לכך הוא בכדי למנוע הלבנת פנים. ומובן, כי להחזיר יד - קל יותר (הלכתית) מאשר ליזום הושטת יד. ויעויין בשו"ת אגרות משה, אבן העזר ח′א בסי′ נו′ שכתב שסומכים ליתן כשהיא מושיטה להם. שלא יעשו דרך חיבה ותאווה. התייחסת דומה יש בשו"ת "משנה הלכות" ח"ו בסימן רכ"ג. 

 נקודת המוצא לכך היא הש"ך ביו"ד בסי קצ"ה בס"ק ו′ הנושא ונותן שם בטיפול של בעל באשתו החולה, בזמן נידתה. והש"ך והגר"א שם הבינו בדעת הרמ"א שכל שהוא שלא בדרך חובה, איננו אסור מן התורה. ואולם, איסורא דרבנן , יש על כל פנים. אלא שבשו"ת אגרות משה אבהע"ז חלק ב′ בסי′ י"ד נטה לומר שבלא דרך תאווה לא אסרו כלל. אך הוא עצמו לא "חתך" את הדברים באומרם חד משמעית, ובעצמו כתב כי למעשה קשה לסמוך על היתרים קלושים אלו. עיין שו"ת אגרות משה ח"א או"ח בסי′ קי"ג ובאבן העזר בשו"ת הנ"ל ח"א בסו"ס נ"ו ובאבן העזר ח"ד בסע′ ל"ב, ט′.

 

                 לסיכום, בודאי שיש להימנע להושיט יד לאשה. אך בהחזרת יד יש מקום להקל. ואולם צריך גם לקחת בחשבון שלא יהא מצב של חילול ה′. כגון רב ותלמיד חכם שמושיט יד יש בכך חשש של חילול ה′ חס וחלילה.