י′ב שבט התשע′א
סיכום שיעור לט′ו בשבט – הרב יצחק הלוי. [מתלמידו]
שקצים ורמשים:
כל דבר שהתורה אסרה בטל ברוב, וזה נלמד "מאחרי רבים להטות". פשטא הפסוק נאמר אמנם לגבי מס′ דיניים שיהיו לא זוגיים וכו′ שיהיה רוב מכריע בדין. ולמרות זאת חז"ל שאבו פס′ זה ללימוד ביטול ברוב.
מן התורה כל ביטולים – בטלים ברוב. חז"ל גזרו על רוב הדברים שיתבטלו רק בשישים. וישנם שבטלים במאה. וישנם דברים שגם באלף לא בטלים.
חרק שלם שהיא בריאה שנפלה לסיר ענק של אורז – לא בטל לעולם. כי היא בריאה. אא"כ אפשר להוציא אותה.למשל לו יצויר שאפשר לשיר לו ברלה ברלה צא החוצה ויצא – אז אין בעיה שאר הסיר אורז מותר. הוא לא נאסר משום טעמו שמוסיף לסיר אלא משום שהיא שם. ולכן צריך להוציא את האורז מהסיר ללא הנמלה או להוציא את הנמלה חרק וכו′.
באירועים – מקבלים רבע עוף בצלחת. זה נחשב חתיכה חשובה. בבית שנותנים לילדים את הכנף הקטן – זה לא נחשב לחתיכה חשובה.
חתיכה ראויה להתכבד – שרואיה לכבד אורחים – לא בטל אף פעם.
ישנם דברים שבטלים רק בפי מאתיים ממנו בתערובת. למשל ערלה וכדו′. אף קליפת ערלה אסורה בהנאה. למשל ישנם שמורחים קליפות פירות על העור. אם זה מערלה – זה אסור בהנאה.
זה לא בטל אלא במאתיים. דברים הבטלים במאתיים הן כאמור ערלה,כלאי הכרם (בתוך הכרם צמחה תבואה גם הענבים וגם התבואה אסורים- על קצה מזלג.)
טבל בטל במאה. כיום אין לנו טומאה וטהרה וכיום כולנו בחזקת טמאי מתים. אם אני בחברה קדישא ונגעתי במשהו – מעבירים את הטומאה. לטמא מת אסור לאכול את התרומה.
מין במינו- עוף שנתערב בעוף טרף והתבשלו יחד מהתורה בטל ברוב וחז"ל גזרו שיבטל רק בשישים. היות ולא מרגישים את טעמו של הטריפה משום שגם הכשר באותה טעם.
מין בשאינו מינו – לא בטל לעולם. כלומר אם מרגישים את הטעם – לא בטל אף באלף.
ש: מותר לערבב אותו במאתיים לכתחילה?
ת: אסור לבטל איסורים לכתחילה. בדיעבד בטל. אך לכתחילה אסור.
אם לא ידעתי שזה ערלה ועשיתי ממנו תבשיל – מותרים אם בוטלו במאתיים. או אם לא ידעתי שזה אסור – גם מותר. ואם במזיד ערבב – אסור לו להינות מזה לעולם. ומותר לאחרים.
היום עופות ובהמות טרפים מוכרים לגוים. אם הוציאו חתיכה מבושלת של טריפה וערבבו אותו בחתיכות אחרות כשרות מבושלות.
חרק לא בטל אף במיליון. כלומר אם נפל חרק לסיר ענק – הכל אסור עד שנמצא אותו.
מה שתורה אסרה פסיכולוגית נהפך אצלנו ל"גועל נפש"
בדיחה: יהודי מומר הלך למסעדה צרפתית עם איזה גוי והזמין מרק חלזונות. ניסה לאכול חילזון אחד – הקיא אותו. ניסה אחר – הקיא אותה. עוד אחד – הקיא אותה. כך לחמישה שישה חלזונות. היהודי הסתכל על הגוי מולו וראה אותו זולל את כל הקערה שלו. אמר לו איך אתה מצליח את שלי א"א לאכול.
אמר לו הגוי תביא. לקח הכל זלל בתיאבון... אמר לו היהודי איך עשיתה את זה אני אכלתי אחד הקאתי אותו. באמצע דבריו שמע את זה הגוי הקיא הכל. אמר לו היהודי: אתה רואה – אמרתי לך שאת שלי א"א לאכול..... J
כיון שהחרק מאוס לא צריך להוציא שישים כנגד הפליטה שלו שהוא מוסיף טעם טוב כביכול לתערובת. אלא רק את החרק.
כדי שדבר יקרא בריה – ישנם 4 תנאים:
1. שיהיה בעל חיים.
2. שיהיה שלם. אם התרסק – נחתך וכו′ יכול להתבטל. למשל בחומוסים ישנו ג"כ נגיעות. אם איני יודע אם בררו את החומוס. אם הוא מרוסק ספק כבר מרוסק ולא שלם. – זה מותר כי יש לי ספק אם יש כאן חרק, וספק אם הוא שלם. – לא הלכה למעשה אך זה העיקרון. קמח בשווקים – עבר ניפוי ראשוני. וגם טחינה. לכן אפשר להקל לאכול לחמניה מקמח שלא בטוח ניפו. שמא נגוע, ושמא שלם. – אך לכתחילה צריך לנפות וכו′.
3. מתחילת בריאתו איסורו. כלומר שהיה אסור מאז שהוא נולד. למשל חרק – אסור. אך עוף שנטרף לא היה אסור מבריאתו.
4. כל שאילו יחלק אין שמו עליו. כלומר אם תחתוך אותו – השם שלו לא שלם. נמלה שלימה – קוראים לה נמלה. אך חלק מנמלה – נקראת חצי נמלה או חתיכת נמלה וכדו′ וכבר אין שמו עליו כי כבר לא נקרא נמלה. ואילו חֵלֶב כל שיחלק – שמו עליו. אם תשאל משהו איך קוראים לחתיכה זו, יענה: חלב. וחתיכה זו? ת: חלב. הכל חלב. – שמו עליו.
פרופסור אחד עשה ניסוי לקח זבוב אמר לו עוף. – עף הזבוב. הוריד לו כנף ואמר לו עוף – עף. הוריד לו עוד כנף – עף. הוריד לו עוד כנף ואמר לו עוף עף. הוריד לו את הכנף האחרון ואמר לו עוף – לא עף. הפרופסור כתב למסקנת המחקר – "זבובים שומעים דרך הכנפיים."
תאנים הם הנגועים ביותר מכל הפירות היבשים. החרקים בתאנים באותו צבע. בתאנים חיים עוד יש סיכוי לראות את התזוזות של התולעים. אך במיובש – אי אפשר לראות גם אם יש תולעת בגודל טבעי....
בתמרים פחות נגוע במיוחד לחים. אך גם בהם יש.
פירות המוחזקים כנקיים: אבטיח/ אבוקדו/ אגוז צנובר/אגוז פקאן בקליפה/אגוז אורן/ אגס/אננס בשימורים/בננה/בננה צ′יפס/גרעינים לבנים/לדר/פפאיה מחו′ל/פסיפלורה/פקאן מסוכר/מלון עגול/קרמבולה/שזיפים מיובשים מקליפורניה/שימורי אפרסקים/שימרוי משמש/ שסק/תפוז סיני מסוכר/תפוח עץ מיובש
כל השאר ממש בעייתים אפי′ קשיו וגרעינים שחורים. וכן בוטני חמניות.
בקיצור קשה להסתכל על הטלוויזיה ולפצח....
אפשר לבדוק 10% מהפירות/אגוזים וכדו′ למשל קשיו מבחוץ שיהיה שלם, לחצות אותו לחצי ולראות אם הכל נקי בפנים.
ש: ביצים האם צריכים לבדוק מדם?
ת: אשכנזים נוהגים לא לאכול שום ביצים עם דם. לא על החלמון ולא על החלבון. ספרדים מקילים לאכול ביצה עם דם על החלבון. אלו הביצים של פעם שהיו יכולים לפרות. היום הביצים מלאכותיים ולא יכולים לפרות ולהפוך לתרנגול, ולכן אפשר להוציא את הדם ולאכול. גם לדעת האשכנזים.
ש: אם נפל זבוב לכוס, האם מותר לשתותו?
ת: מוציא את הזבוב ויכול לשתות את הכוס קפה למהדרין. תראה זה מה שקרה עם אחשוורוש והמן,
איך המן השניא את היהודים על אחשוורוש? – אמר לו תראה אם תגע ביין של היהדוים לא ישתו, אם זבוב יפול ליין הוא מוצץ את הזבוב מהיין – ושותה. בעיני היהודים אנו פחות מזבובים!
ש: מותר לאכול תותים?
ת: לדעתי אם הם נקיים ונראים ממש טוב, אפשר להקל אולי ולשפשף היטב ולשטוף טוב תחת תחת זרם מים. הם הראו שיש חרקים קטנטנים מתחת הגריעינים בשם "טריפסים" וא"א לאכלו מבלי לקלף את השכבה העליונה מה תות. אך אם כך הלך כל התות....
ש: מותר לאכול תירס?
ת: אני טוען שתירס בתחילת העונה שהגרגירים עוד לבנים וטריים ורק כעת יצא מהשדה תשתוף טוב ואולי אפשר להקל. עקרונית הרב וויא כתב שצריך לחתוך את הגרעינים מהקלח כי שם מתחבאים החרקים וזה הדרך היחידה לאכול תירס.
למה לקחת סיכון?!
