שאלה: אנא כתוב שאלתך: שלום כבוד הרב‚ אני סטודנטית לקלינאות תקשורת ונמצאת כיום בתקופת ההתנסות המעשית. ישנם תחומים בקלינאות תקשורת שכדי להיות מקצועיים ומדוייקים מחייבים נגיעה.לדוגמא- - טיפולי קול לאנשים שמשתמשים לא נכון בקולם דבר הגורם לעיתים לפגיעה במיתרי הקול עד כדי ניתוח(הסרת יבלות). בטיפול זה מלמדים אותם בין היתר נשימה נכונה. כדי לאבחן את סוג הנשימה שלהם ולאחר מכן ללמד את הנשימה הנכונה צריך להניח יד על בטן המטופל ויד שנייה על הכתף ולעיתים אף ללחוץ כדי לכוון את סדר ועוצמת הנשימה. - אנשים עם בעיות בליעה שצריך לאבחן האם הם בולעים נכון כדי למנוע שאיפת מזון ושתייה לקנה ועוד... כיוון שכמובן חלק מהמטופלים הינם גברים עולה השאלה- האם יש עם זה איזושהי בעיה? יש לציין שללא נגיעה זו האיבחון או הטיפול עלולים להיות מאוד לא מקצועיים... כמו כן‚ כמעט ואין קלינאי תקשורת גברים (במחזור שלי לדוגמא אין שום סטודנטים גברים) כך שאי אפשר לשלוח את כל הגברים לקלינאי גבר. בנוסף במסגרת הלימודים מחייבים אותנו לטפל במי שהמדריכה בחרה עבורנו (אנחנו מטפלות בכל המטופלים‚ כך שהם מתחלקים בין הסטודנטיות)... שאלתי שאלה זו באתר כיפה. אני מצרפת את תשובת הרב משם. שלום זו בעיה לא פשוטה. מחד ידוע שלרופא מותר לטפל באשה ולרופאה באיש (כשאין ברירה - כלומר אם אין רופא לאיש או רופאה לאשה). ההתר נובע מזה שגם כאשר אין זה הצלת נפשות (שאז פשיטא שמותר)‚ הנגיעה המדוברת היא נגיעה של טיפול ואין בה חיבה. ואז לסוברים שנגיעה זה איסור דרבנן (רמב"ן) זה מסתדר‚ וגם לשיטה שזה אסור מדאורייתא (רמב"ם) מסבירים שבנגיעה מעין זו אין כל איסור. אך כל זה נכון לרפואה. האם ניתן להרחיב התר זה לתחומים פרה-רפואיים ? מחר יואמרו שבשם ההתר הנ"ל נתיר למדריכות עזרה ראשונה להדגים הנשמות על בחורים (שזה פשוט לא יעלה על הדעת). אני סבור שה´ יראה ללב. כלומר כפסיקה גורפת יש לאסור זאת. אך ניתן להשאיר לכל קלינאית תקשורת מרחב לשיקול דעת‚ האם אי הנגיעה עלולה לגרום נזק רפואי‚ או למנוע טיפול ראוי. שאז במקרה זה‚ ורק במקרה זה‚ יש לשקול להתיר זאת. המלצתי: להפנות שאלה זו לגדולי הדור שיתנו תשובה לכל המקצועות הנ"ל. אולי לפנות לרב שמואל הבר ראש ישיבת קרני שומרון‚ שכתב חיבור מקיף בדיני צניעות‚ שיתיחס לעניין. אם זה עוזר‚ אוסיף כי בתחום הבליעה לדוגמא- הקלינאית היא הגורם הרפואי המומחה המוסמך‚ היא המחליטה מה מותר אסור למטופל לאכול והרופאים נשמעים להמלצתה. אך מעטות הקלינאיות שעוסקות בתחום זה ורוב הבעייה אני חושבת היא בטיפולי קול‚ שאם לא נטפל בהם זה לא עניין של חיים ומוות‚ אך מטופל שלא משתמש נכון בקולו אכן עשוי להגיע למצב שיזדקק לניתוח (הסרת יבלות). אודה לתשובתך.
תשובה:
"סוף דבר הכל נשמע טיפול של גברים אצל נשים, כגון רופאה או טיפול אצל רופאת שינים או פיזיותרפיסטית או פדיקור וכן מדריכה בצבא כגון מדריכת קליעה, אב"כ וכו′, או חובשת המדגימה על חיילים – יש לכתחילה להימנע ממנו, ואם יש צורך כגון שאין רופא או שהרופאה מומחית יותר ובצבא ין מדריך - יש להתיר, ואם יודע שהטיפול מביאו לידי הרהור – וודאי שאסור". (את צנועים חכמה ח"ב עמ′ ש′ח)
כל זה לגבי הגבר אך מצד האשה היא רק איסור של "לפני עור" כי היא בעבידתיהו טרודה ואם לא היא – הרי שיקבל טיפול אצל אחרות.
אם הגבר לבוש והנגיעה בו היא על הלבוש – מותר. ואם נוגעת בגופו לכתחילה יש להמנע ואם יש צורך מותר כפי שכתבתי בספרי הנ"ל (את צנועים חכמה) .
בברכה ,
שמואל הבר.