סדר ישיבה בשולחן

שאלה: השתתפתי בדיון על ישיבה בשבת מדרשה שכולל זוגות נשואים ורווקות. רציתי לשאול את רבני הישיבה איך צריך לשבת לאור זה שהרווקות רגישות לכך שהם לא נשואות וצריך לא להבליט את הדבר.

,תשובה:

שלום וברכה

זו שאלה חשובה ביותר, שמראה על שאיפה לקדושה וגם רגישות רבה.

אשתדל לענות עליה בקצרה.

 

מובא משנה בסוכה (נא.): " במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול".

והגמרא מסבירה: " מאי תיקון גדול?... בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".

רש"י הסביר: "מבפנים- בעזרת נשים. מבחוץ- ברחבה של הר הבית ובחיל". למרות גודל המעמד וקדושת המקדש עדיין היו נקודות מפגש בין הגברים והנשים שגרמו לקלות ראש ולכן הפרידו ביניהם לגמרי.

 

הגמרא (שם) ממשיכה ומביאה את המקור להפרדה מהפסוק: "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים קל-וחומר, ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה".

 

כל הדין הזה הוא לא חומרא אלא הלכה למעשה כפי שכותב הרמב"ם (לולב, ח′\יב′): "... ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו...".

 

אוצר הגאונים(סוכה נב א): "אם בזמן שהנשים יושבות כאחת בפני עצמן והאנשים בפני עצמן מותרין... אבל אסורין הן בסעודה בזמן שהן מעורבבין אלו ואלו האנשים והנשים, שאסור לו לאדם להתערב עם הנשים בסעודה...".

 

כמו כן מובא בקידושין (פא:) (אגב כל הסיפורים על העוצמה והכוח של היצר הרע): "אביי דייר גולפי רבא דייר קנה אמר אבין סקבא דשתא ריגלא".

מסביר רש"י מסביר: "גולפי- מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם שאם יבאו זה אצל זה יקשקשו וישמע קול".

"סקבא דשתא ריגלא- ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה ימות הרגל שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה".

רואים עד כמה חז"ל התאמצו למנוע את העירוב בין גברים ונשים.

וכן כותב שולחן ערוך (אבן העזר, כ"א\א′): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד". רק בהלכה הזו ובדין שוחד (חושן משפט, ט′\א′) מדגיש השולחן ערוך את חומרת הדין כל-כך.

 

אם יאמר אדם שגדול השלום ואולי תהיה עוגמת נפש וכו′ כותב על כך הרב קוק (מידות הראיה, צניעות): "מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי. מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי′ ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה (קידושין ע.). הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה. דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשכות המרחיקות את המעמד המוסרי, לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת, אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה". 

כדי להשיג את המעלה הגדולה של הצניעות והקדושה, צריך לגדור גדרים למרות שלפעמים זה גורם לחוסר נעימות.

 

לגבי שאלתך:

לא ראוי שהרבה זוגות ישבו יחד באותו שולחן, במיוחד בשבת מדרשה שהמטרה להתעלות מבחינה רוחנית (כפי שנוהגים בישיבות הקדושות שיושבים לבד או מקסימום שתי זוגות יחד), קל-וחומר שהרווקות לא ישבו יחד עם הגברים.

יתרה מכך, לענ"ד, הרווקות ישמחו יותר לשבת יחדיו ולהעביר חוויות ולא לחוש כנטע זר בין זוגות נשואים, וכלל לא יחושו עוגמת נפש. יתכן ואפילו הנשים הנושאות ישמחו לשבת יחד עם הרווקות, כבעבר, ולשמוח ולדבר ביניהן, והגברים ישבו בנפרד. ובא לציון גואל.

במיוחד בדור שלנו שכל הנושא של הצניעות והפרדה בין המינים פרוץ, עלינו להרים את הדגל של הצניעות, הקדושה וחיי המשפחה בגאון.

 

ברכה והצלחה.

שלומי אלדד