בס"ד.
הגמרא במסכת קידושין אומרת, שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו (דף ל.).
כתב בספר "תורת משה"( בעל החתם סופר), שמדברי הגמרא משמע שבדרך הטבע מאוד קשה לכבוש את היצה"ר, ואם כן הרי עלול דבר זה לרפות את ידיו של האדם ללחום בו, על כן אמרה תורה "כי תצא למלחמה על אויבך"- אם תתחיל לנהל את המלחמה, כבר יכול אתה להיות סמוך ובטוח כי "ונתנו ה′ אלקיך בידך"- מן השמיים יסייעוך לנצח שכן הבא לטהר מסייעין אותו.
כך כותב גם "החפץ חיים" (על התורה), ומוסיף עוד שכנגד יצר הרע והמידות הרעות של האדם, יש לנהל מלחמה מתמדת, כפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות(ה.)"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע", ולבסוף התורה מבטיחה "ונתנו ה′ אלקיך בידך".
אך יש תנאי אחד מרכזי בדבר והוא: "כי תצא למלחמה": " שתיחלץ לפעולה, שתצא ללחום ביצר הרע, שתתנגד לו ותהדוף אותו, שתתחיל לפעול ואז תזכה לעזר ממרום, ואז תנחל נצחון".
אם נשב בחיבוק ידיים, ונמתין עד שהמידות הרעות, וההרגלים הרעים ייעלמו, נהיה סמוכים ובטוחים שזה לא יקרה.
בפרשתינו מצווים אנו על עזרה לזולת: "לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ"
וכתב רש"י " אבל אם הלך בעליו וישב לו, ואמר: הואיל ועליך מצווה, אם רצית לטעון טען!- פטור." החובה לטעון ולעזור היא רק אם בעל הדבר פועל ומתאמץ. אבל אם הוא עצמו מתרשל ויושב בחיבוק ידיים, אין חובה לעוזרו.
מצויים אנו בחודש אלול, ויום הדין קרב ובא, מלאים אנו ברגשי חרטה על הרבה מארחות חיינו ,דברים רבים יש עוד לשפר
, צריך לזכור שהחרטה והוידוי הם החלקים הקלים שבתשובה, העיקר הוא הקבלה לעתיד, להרים את עצמנו ולהתקדם הלאה.
, צריך לזכור שהחרטה והוידוי הם החלקים הקלים שבתשובה, העיקר הוא הקבלה לעתיד, להרים את עצמנו ולהתקדם הלאה.
מסופר על החפץ חיים שפעם אחת, בעיצומה של אמירת הסליחות, הוא דפק על הבימה והשתיק את הקהל. אמר: " מה אנו עושים כאן, מספרים לבורא שחטאנו? דבר זה גלוי וידוע לפניו! חייבים אנו לומר זאת לעצמנו, להכיר בחטאינו ולקבל על עצמנו להתחיל בדרך חדשה".
הדבר המעכב הוא שאנו מכירים את עצמנו ואיננו בטוחים ביכולתנו להשתנות, ונשארים במשך שנים עם מידות והנהגות שהיינו שמחים כבר להיפטר מהם.. נקח לתשומת ליבנו, את העזרה ממרום שיש לנו, כל מה שנדרש מאיתנו זה לרצות באמת להשתנות, ולהתחיל את הצעד הראשון ואז נזכה- ונתנו ה′ אלוקינו בידינו!