כאשר אנו מעיינים במדרשים להסבר טענותיו של קורח למחלוקתו אנו מוצאים כמה סיבות:
1. מדרש רבה יח′ פסקה א: ויקח.. בדברים רכים..משך ליבם.. ע"י מה נחלק ע"י אליצפן בן עוזיאל שלקח נשיאות למרות שהיה בן הבן הרביעי למשפחת קהת, במקום קרח שהיה בן לבן השני. [ע"ע ברש"י בפרשה]
- צ"ע א"כ מדוע הלכו איתו דתן ואבירם ו250 הנשיאים, מה הם ירוויחו?
2. סנהדרין קי " איתתיה דקרח אמרה ליה: חזי מאי קעביד משה! איהו הוה מלכא, לאחוה שוויה כהנא רבא, לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא, אי אתיא תרומה - אמר תיהוי לכהן, אי אתו מעשר דשקילתו אתון - אמר הבו חד מעשרה לכהן, ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא, עינא יהב במזייכו. - אמר לה: הא איהו נמי קא עביד! - אמרה ליה: כיון דכולהו רבותא דידיה, אמר איהו נמי +שופטים ט"ז+ תמת נפשי עם פלשתים. ועוד: דקאמר לכו עבדיתו תכלתא, אי סלקא דעתך תכלתא חשיבא [מצוה] - אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך! היינו דכתיב +משלי י"ד+ ...ואולת בידה תהרסנה - זו אשתו של קרח."
א"כ יש פה עלבון אישי של קרח כחלק משבט לוי. ועוד טענו שמה שעשה כן גם לעצמו זה כתמות נפשי עם פלשתים...ועוד רומם את אחיו הכהנים ונתן להם 24 מתנות כהונה
3. מדרש ג′ פסקה א: טען נגד הנהגתו והחלטותיו של משה ולכן לא רצה לתת את מתנות הכהונה.
4. "לא חמור אחד נשאתי.." מכאן שטענו נגדו שלקח דברים מהעם משררתו וכך העשיר..
5. "כי תשתרר עלינו גם השתרר" – הבטחת להכניסנו לארץ ולא קימת, א"כ על סמך מה אתה משתרר עלינו. [כלי יקר: טענו שהוליך אותם במדבר 40 שנה רק כדי להנהיגם שהרי לא יכול להכנס לארץ..]
6. "כל העדה כולם קדושים" – מי צריך מנהיג בכלל, כולם שמעו אנכי ה′ בהר סיני.. טלית שכולה תכלת.., בית מלא ספרים..
7. מדרש שמעוני טז: קרח ליצן היה..היתה לו שכנה אלמנה רצתה לחרוש....
ז"א כדי לדחות את הנהגת משה לא יכל לעשות זאת בצורה פרטנית ואישית נגד משה האיש ולכן היה צריך לעשות צחוק וללעוג לכל תורת משה שכביכול הכל זה המצאות של משה לטובתו לטובת אחיו הכוהנים ולא ציווי מאת ה′...
תשובות משה לטענותיו:
א. יש לכם טעות יסודית בהבנת עם ישראל והנהגתו, כשם שה′ אחד, תורה אחת, משפט אחד כך גם כה"ג ומנהיג אחד, עמ"י עובד על אחדות שלא כמו ע"ז שכל ענינה זה הריבוי הפיצול..
ב. הטענה שלכם לא נכונה מתוכה שהרי 1. הרי אתם רוצים להחליף אותי ולא באמת שלא תהיה שום הנהגה.. 2. קדושה, מיוחדות מתגלות ומתבטאות דוקא מתוך השינוי מתוך כך שיש אחד קדוש אז הוא מיוחד אך אם כולם קדושים אז הקדושה לא מתגלת, מתבטאת שהרי כולם אותו דבר.. המיוחדות של התכלת שהוא אחד בציצית אם כל הציציות היו תכלת היה כלבן..
ג. רק שיש מיוחדות יש לאן לשאוף יש התקדמות, אם כולם שוים ואין רצון למיוחדות אין התקדמות, אין עמל, אין התפתחות, אין עם..
ד. מתנות הכהונה וכו′ לא באים כדי להעשיר את הכוהנים כבקשיש ומתנות כבוד..אלא זה תשלום ושכר כנגד שירותם ועבודתם לעמ"י, מנהיגי הציבור הם משרתים את העם ובכך הם ממעיטים מהדאגה לעצמם שכן חייבים למסור את נפשם וזמנם לכלל ולכן כדי שיוכלו להתפנות לעיסוקים חשובים אלו, העם מכלכל אותם מתוך ידיעה והבנה שזה לטובתם שכן אם כל אחד יצטרך לדאוג לעצמו לא יוכלו להתקיים ולעבוד ולפרנס.. ולכן שוויון מלא רק יהרוס את החברה.
