1. ברכה מתבקשת
2. ברכה שהיא קללה
3. בידינו הדבר
ברכה מתבקשת
בשם הגאון רבי ישראל מסלנט אומרים: "מה שהסכל אינו משיג ביום הכפורים בנעילה, זוכה החכם בשמחת תורה מתוך שמחה" כלומר שמחת תורה יכולה להעלות את האדם לאותן ספירות גבוהות של שיאו של יום כיפור ואף יותר מכך.
בפרשתנו מתוארת באופן דרמטי פרידתו של משה מעם ישראל. משה רבנו נפרד מעמו כיאה לו, מתוך ברכה: "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו". אכן סיום נאה למנהיג אשר חייו הציבוריים החלו ביום בו עזב את מנעמי המלכות "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". פרישתו של משה ע"י ברכת העם מתבקשת לאור חשבון הנפש הנוקב שקיים משה בערבות מואב, חשבון נפש ממצה וכולל את כל פרקי ספר דברים. מול תוכחה כזו יש צורך באיזון מסוים, במשקל נגד מול אותם דברים קשים שהצביעו על החוקיות ההיסטורית הישראלית. ואכן ידוע הדבר שדברי תוכחה אלו עשו רושם חזק מאד על העם, עד שנזקק לנחמה שבפרשת "נצבים" - "אתם נצבים היום כלכם" כפי שפרש רש"י במקום.
ואכן כל אחד ואחד מן השבטים נתברך בפרשתנו בברכה הראויה לו בהתאם לאשיותו, לתכונתו ולתפקידו במרקם הלאומי.
ברכה שהיא קללה
אמנם, בסופן של הברכות השבטיות מצויה ברכה כוללת, שחיוניותה והאקטואליות שלה לא פגה עד היום, ברכה שמצביעה על חוק הבידוד של העם. ברכה שהיא בעצם קללה. ברכה, שחריפותה מבצבצת ועולה חדשים לבקרים ובמציאות המורכבת של היום נעשית יותר ויותר לוחצת יותר ויותר כואבת.
משה אומר לבני ישראל: "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב". בברכה זו הקדימו בלעם כאשר ניתח את תכונותיו של עם ישראל - "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" אולם, את דבריו של בלעם ניתן לראות כקביעה, כניתוח מציאות, כתיאור תכונת אופי, אך משה בא לברך את עם ישראל, מה ראה משה לשים זאת בדברי ברכה? האם לא שם לבו אל תוצאותיה המכאיבות של מציאות מבודדת כזו?
בידינו הדבר
הנצי"ב על המקום מסביר כי כך הוא רצון ה′. כלומר, הקללה שבבדידות או הברכה תלויים בנו. אנו נקבע אם נהיה ברווזון מכוער נצחי או ברבור במקומו הטבעי. "בדד" איננה בהכרח מציאות גרועה ועם ישראל חש את ביטויה הכפול במהלך ההסטוריה.
וכבר רמז לכך הנצי"ב בברכת בלעם: "הן עם לבדד - ישכון, ובגויים - לא יתחשב". בדרך פיסוק מיוחדת זו, קבע הנצי"ב את משמעותה הכפולה של המילה "בדד".
הביטוי המעשי של המציאות המבודדת תלוי בהתנהגותנו. יהי רצון שה′ יאיר עינינו להפנות את ביטוייה המעשי של הבדידות להידוק השורות ואויבינו יוכלו רק להביט מרחוק כמאמר הכתוב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה′ נקרא עליך ויראו ממך".
